סרגל נגישות
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ביקור במוזיאון תרומה לעמותה ודמי חבר
ונזכור את כולם

רב"ט בושרי אליהו ז"ל

Boshri Eliyahu
Boshri Eliyahu
בן אסתר וציון
נולד בירושלים, ישראל
ב-כ"ה כסלו תרפ"ז, 1/12/1926
גוייס ב-12/1947
שרת בפלמ"ח
יחידות: חטיבת הראל
תפקיד: מ"כ
נפל בקרב
במלחמת העצמאות
ב-כ"ז אייר תש"ח, 5/6/1948
מקום נפילה: א צאפי סדום
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 22 בנפלו

קורות חיים

אליהו, בן ציון ואסתר, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ז בירושלים. אביו, שעלה ארצה מפרס בשנת תרס"ו, היה מטופל במשפחה גדולה ואליהו הבן נאלץ לצאת לעבודה מיד אחרי גמרו את בית-הספר העממי בירושלים. עבד עבודות שונות: פקידות, נהגות ושרברבות.
לאחר זמן נשלח לקורס מדריכים בחיפה, במסגרת מועדוני- הילדים על שם גוגנהיימר. סיים בהצלחה גם קורס פעילי ה"הסתדרות", בתל- אביב והוצע לו לנסוע בשליחות לפרס.
ניחן בחוש הומור ובכשרון דרמטי, אולם בהיותו בבית-הספר לפעילי ה"הסתדרות", במשך חודש ימים בלבד, חלה בו תמורה. מבעד מעטה השובבות ובדיחות-הדעת התגלתה רצינות שבחשבון-הנפש על השנים שחלפו: "זה לא חודש. כי אם שנים - שוב אין זה אליהו קל-הדעת שעזב את ירושלים לפני חודש; זהו אליהו רציני שהשתנה מן הקצה אל הקצה ---", הוא מעיד על עצמו במכתבו. היה חבר מסור ב"הגנה" מ-1942 והתיצב לשירות מלא עוד בדצמבר 1947.
השתתף בהגנת העיר העתיקה בירושלים, בהתקפות על התחבורה הערבית בסביבות רמאללה ובפעולות ענשין שונות של ה"הגנה". במסיבות היה תמיד משעשע את חבריו בהצגותיו ומעודדם בשעות דכדוך. היה חובב מוסיקה.
בחודש ינואר 1948 יצא לקורס מ"כ ועבר את הקורס בהצלחה. מיד לאחר זה בפברואר 1948 הועבר יחד עם מחלקה מהחי"ש לפלמ"ח. והוא היה מרוצה מתפקידו החדש בתור מ"כ בפלמ"ח.
נשלח לבית-הערבה בצפון ים-המלח. עם פינוי הנקודה עבר לסדום ונפל ביום 5.6.1948 בהתקפה על הכפר השכן ספיה, שם היה מקור מימיה של סדום. אלי - כפי שכינוהו חבריו - זחל בעצם הקרב לתקן מקלע שנעצר ותוך כדי כך פגע בראשו כדור האויב. נקבר בספיה.
בדברי הספד של אחיו, נאמר בין היתר: "קרבנך אחי, לא היה לשוא. אמנם את פרי עמלך לא זכית לראות. לא זכית לראות את צבאנו הצעיר המכה באויב. אבל אתה ורבים שכמותך סללתם דרך לבאים אחריכם. זכרך יחרט בלבנו תמיד ולא נשכחך יהי זכרך ברוך!"
ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

מפרי עטו

מפרי עטו

אם תרצו אין זו אוטופיה...

אלה תולדות יצחק, איש פעיל תלמיד היה בסמינר לפעילי ההסתדרות. "דבר", "הארץ", "הבקר", חדשות מבזל! יצחק אברהמי נבחר כנשיא ההסתדרות הציונית! דבר! הללו דבר! משמר דבר! - אתה שומע? יצחק אברהמי נבחר לנשיאות ההסתדרות הציונית. האין זו אותו יצחק שהיה יחד אתנו באותו קורס לפעילי הסתדרות. בשנת... בשנת 1947 אם איני טועה. - כן, נדמה לי שזהו אותו יצחק. נו מה אתה אומר עליו? חברמן גדול.
- כן אבל כיצד הוא הגיע לדרגה זו? הפלא ופלא! כיצד הוא הגיע? כיצד? כיצד הגיע אברהמי למעלה זו?
שנת 1947 - יצחק אברהמי נתקבל כתלמיד בביה"ס לפעילי ההסתדרות. כל החברים מרוצים ממנו, המרצים מהללים אותו על תפיסתו הרחבה ועל חריצותו. שלמה סלודרש'. אומר עליו: יצחק אברהמי, זה הוא התלמיד! מופיע להתעמלות בוקר, אינו מחסיר הרצאות, מבקר בסדר בחוגים. אינו מתלונן על שמגישים כל הזמן דגים. בקצור, תלמיד למופת! משה אומרת: אך יצחק בחור הגון מאוד! אינו מטריד אותי בעניני מחברות, ספרים, עפרונות ותיקים. אינו מקשקש לי במח על כאב באוזן או בגרון. הוא שומע צלצול וכבר הוא במקום. אך, זה בחור הגון. פרידמן אומר: נו, יצחק אברהמי, כליל השלמות. את קולו אין שומעים אף פעם אחת בחדר האוכל. באולם ההרצאות אין הוא מעשן, אף על פי שהוא אינו מעשן כלל וכלל. נו, מה עוד אפשר לומר? הרי אמרתי את הכל.

חומר נוסף, פרי עטו, נמצא בתא הנופל בחד ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

תל אביב

משה יקר, במכתבך אלי אתה שואל אותי אם אני מוצא ספוק בביה"ס לפעילים? אתה שואל אותי אם אני לא מצטער על אבדן חודש ימים בשביל סתם בלבול מח? צריך הייתי לשקר לך ולומר: כן אני מרוצה מאוד. ולמה לא אהיה מרוצה ? אם כאן לא חסר לי דבר, חברה טובה מורים ומרצים טובים, תנאי שכון והזנה יוצאים מהכלל, אוירה נהדרת, ולמה לא אהיה מרוצה כשאני הוא אחד מאותם הפעילים לעתיד, מאותם ה"דיפלומטים" שעליהם פרסמו מאמרים ותמונות בעיתונות, למה לא אהיה מרוצה, כשאני מקבל כאן הרצאות ומשתתף בחוגים המעשירים את שכלי ומוסיפים עוד ועוד לידיעותי? לכאורה צריך אני להיות מרוצה ומלא סיפוק מכל זה.
אבל לא כך הוא הדבר. יודע אתה משה? בתחלה נראו לי הדברים כה פשוטים וקלים. תארתי לי, שאני בא סתם לסביבה יפה כדי להתבדר קצת מחיי העיר והעבודה. לשמוע קצת הרצאות וכל מיני "פטפוטים" ו.. להבריא.
אודה על האמת שמבחינה נפשית לא התכוננתי לגמרי לסמנריון הזה. את המבחן הנפשי עברתי רק בימים הראשונים שלי בביה"ס. עברתי רק בימים הראשונים שלי בתוך אולם ההרצאות וחדרי העיון. כבר עם הרצאתו הראשונה של הח' לוינסון הבנתי שהעניינים לא פשוטים כפי שתיארנו. אז הבנתי שנכנסתי לסבך שלא קל לצאת ממנו אבל הצלחתי להיכנס ולא אוכל לצאת ממנו.
שאלת אותי אם אני מצטער על אבדן חודש ימים. זה לא חודש, כי אם שנים. בטוחני, שאני כבר לא אנתק מכל הענין הזה. בטוחני שאתה תצחק ממני כשאני אשב בבית ואקרא את מרכס, אנג'לס, בורוכוב, סירקין ואחרים. אתה תצחק כשאני אבקשך ללכת אתי להרצאה על בעיות הסוציאליזם, או הקפיטליזם. אתה לא תבין אותי כשאני אודיע לך שאני יוצא לעוד סמינריון, תחשוב שיצאתי מדעתי. יכול אני להבטיח לך, שמדעתי עוד לא יצאתי. אבל השתניתי תכלית השינוי. זה לא אותו אליהו שעזב את ירושלים לפני חודש. זה לא אותו אדם קל דעת שהיה הלץ בחבורה. זה אליהו אחר, אליהו רציני שהשתנה מהקצה אל הקצה.

אלי

חומר נוסף, פרי עטו, נמצא בתא הנופל בחד ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מכתב להורים

נען יום ג' ט"ז בשבט תש"ח 27.1.1948
להורי ולמשפחתי היקרים, שלום רב!
בהזדמנות זו שאני פנוי אני כותב לכם את מכתבי זה.
רציתי לדעת אם קבלתם מכתב ששלחתי לכם ע"י נהג שעבר על ידינו? מה נשמע אצלכם? מה שלום מנשה?
אצלי הכל בסדר, אני מרגיש טוב מאוד ולא חסר לי כלום. האוכל הוא יוצא מהכלל. אנחנו לא עובדים כאן קשה לגמרי וישנים מספיק. הסביבה כאן יפה מאוד ושקטה.
רציתי להגיד לכם שאני מתאכסן כאן בבית הבראה ואני "מפסוט כאלם" תסלחו לי שאני מפסיק, היות ואין לי יותר מה לכתוב לכם.
שלום לכולם ודרישת שלום לכל המשפחה ולכל החברים שלי.

שלכם, אליהו.

חומר נוסף, פרי עטו, נמצא בתא הנופל בחד ההנצחה שבבית הפלמ"ח.