סרגל נגישות
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ביקור במוזיאון תרומה לעמותה ודמי חבר
ונזכור את כולם

טוראי שרעבי סעדיה ז"ל

Sharabi Saadia
Sharabi Saadia
בן שושנה ונתן
נולד בתימן
ב- כסלו תרפ"ח, 11/1928
יחידות: פלי"ם
תפקיד: מקלען
נפל בקרב במיבצע נחשון
ב-כ"ח אדר ב תש"ח, 8/4/1948
מקום נפילה: הקסטל
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 20 בנפלו

קורות חיים

סעדיה, בן נתן ושושנה, נולד בכסלו תרפ"ח בשרעב אשר בתימן. אביו עסק במסחר קפה, אך שנאת ישראל אילצתם לברוח לארץ-ישראל. לאחר נדודים ותגרות עם פראי-המדבר הגיעו לארץ ב-1934. בילדותו למד ב"חדר". ובארץ - בבית-הספר "יסוד-המעלה" בתל-אביב. צמא-לימודים היה והקדיש רוב זמנו לעיון בספרים, בשאפו להרחיב את ידיעותיו. היה חרט-עץ.
משנת 1946 חניך פעיל באגודת יורדי-ים "זבולון", ומשאת-נפשו - להיות מלח עברי על אניה עברית.
היה חבר ה"הגנה" ממרץ 1946. התגייס תחילה לפלי"ם. עבר עם חבריו לשורות המגינים בחטיבת הראל ועבר אימונים נוספים. השתתף בליווי שיירות לירושלים ואחר-כך נשלח לקרית-ענבים.
ב-8.4.1948 יצא להתקפה על הקסטל כמקלען ונפצע פצעי-מות. בשכבו על הקרקע חרת את המלים: "טוב למות בעד ארצנו !"
ב-11.4.1948 נקבר במעלה-החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.

אלבום תמונות

מפרי עטו

מפרי עטו

מכתב לחברו

בקטנותי הייתי אני ודוד ידידי, בעת צאת השחר היינו הולכים יחד לבית הרב ללמוד תורה. ובעת בואנו הביתה שבנו יחד. בחג הפסח נפרדתי ממנו בעצב גדול ובאתי לארץ ישראל ועתה דוד חברי היקר הנני שולח לך מכתב אשר בו תוכל להודע את תולדות ימי. צער רב תוקף אותי לילה ויום כי את פניך לא ראיתי זה כמה שנים. מעשיך הטובים עד כה לא שכחתים... כשקרבתי לעסוק בתורה רעיונות רבים תוקפים אותי. ועתה רק שאלה אחת אני דורש ממך ואל תגרע ממנה דבר. הנה זו הארץ יפה מכסף אשר לו תבוא תבהל למראה עיניך. ארץ זו כל מעדני עולם בה לא יחסר דבר מכל אשר תבקש נפשך. וטעמי פירותיה כדבש מן הכורת, נוף זהובים מסביב וכרמי ענבים. בתים חזקים ומהודרים ממלט ולבנים, לא כמו תימן שם הם עשויים מחומר ומאבנים. מים לביתנו יבוא, לא נחוץ ללכת דרך כמה ימים לחפש מים להשיב את הנשמה. רחובות מזיפזיף ומזפת, אוטומוביל ורכבות אשר הם מסיעים סחורות לכל המקומות הרחוקים. ואם תבוא הרי יהודה תראה ושמח לבך ועלית לירושלים, ובראותך את חורבותיה עיניך יטפו דמעות, ואם תבוא ושמחתי, ואשליך את ערגוני לבי ומחשבותי הרעים. אשליך את ערגוני לבי ומחשבותי הרעים.
מכתב זכרון מילדותו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.