טוראי רוהלד ברוך ז"ל
Roheld Baruch
בן חיה ושמעון
נולד בירושלים
ב-ז' אדר א תרפ"ט, 17/2/1929
יחידות: פל' ו'
בהכשרת תל-יוסף
נפל בקרב במיבצע יורם
ב-ב' סיוון תש"ח, 9/6/1948
מקום נפילה: לטרון
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 19 בנפלו
קורות חיים
רוהלד ברוך בן יחיד להוריו שמעון וחיה. נולד ביום ז' באדר א' תרפ"ט (1929) בירושלים. אחרי גמר בית-הספר העממי פנה למקצוע מכניקה עדינה.בהיותו בן 16 וחצי התגייס לפלמ"ח ושירת באלונים ובתל-יוסף. עם ראשית מלחמת-השחרור לא הסכים ליהנות מזכות היותו בן יחיד בטענו: "איני עוד בן יחיד, כיום הינני אחד מבני האומה הרבים המצווים לחלץ את מולדתנו מן המיצר ולשחררה מידי זדים". לא שעה להפצרות מפקדו ויצא לפעולות-קרב. נענה לכל פעולה מתוך התלהבות ומסירות. שאף לחיות את חייו במדינתו העצמאית.
במסגרת גדוד הפלמ"ח השתתף בקרבות נגד כנופיות קאוקג'י ואחר-כך עם "הפורצים" בדרך לירושלים. נפל בקרב רימונים ב-9.6.1948. הועבר להר-הרצל בירושלים ב-17.11.1948.
אלבום תמונות
בהכשרת תל יוסף (מלכיה)
רשימות לזכרו
"העולם הזה" - 3.2.49
רשימות לזכרו
ברוך רוהלד
(מתוך "צרור מכתבים" 24.10.48)
שיכלנו חבר שהיה יקר ואהוב על כולנו. אמיץ לב, בז למות ומוכן תמיד לתת את נפשו עבור רעהו.
זכורני, לפני חמשה חדשים, כאשר הגיעתו הידיעה על מות חברו מידי מרצחים שפלים, כה זועם היה, לא יכול היה לשבת בחיבוק ידים. עת חבריו מקריבים את חייהם. בצאתנו בפעם הראשונה לפעולה, לא ניתן לברוך להשתתף בה, על היותו בן יחיד. דבר זה הסעירו מאוד והוא היה נראה כנדכא אף זמן רב לאחר מכן.
וכשם שמסור היה לנשק, כן גם מסור היה לעבודה. הוא מילא את יום עבודתו במשק במסירות רבה. הכל חיבבוהו במשק, ומנהלי הענפים היו מאוד שבעי רצון ממנו.
לפני כשלשה חדשים הועבר ברוך ליחידה אחרת, אשר פעלה באיזור ירושלים, ובה השתתף במספר פעולות ובפעולה האחרונה, בהיותו בין הפורצים אשר הסתערו תוך כדי קרב רימונים, נפל ברוך. ידיעה על כך הגיעה אלינו כעבור שבועיים.
ברוך איננו! אך בקרבנו היה ותחיה דמותך לנצח. השמד נשמיד את האויב אשר מידו נפלת, עד אשר נגרשנו מאדמתנו. ובזה נראה אנו, ויראו הוריך את הנחמה, כי לא לשוא היה קרבנך. זכרך שמור עמנו לעד!
חבריו בהכשרת תל יוסף, קב' הפורצים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
שיכלנו חבר שהיה יקר ואהוב על כולנו. אמיץ לב, בז למות ומוכן תמיד לתת את נפשו עבור רעהו.
זכורני, לפני חמשה חדשים, כאשר הגיעתו הידיעה על מות חברו מידי מרצחים שפלים, כה זועם היה, לא יכול היה לשבת בחיבוק ידים. עת חבריו מקריבים את חייהם. בצאתנו בפעם הראשונה לפעולה, לא ניתן לברוך להשתתף בה, על היותו בן יחיד. דבר זה הסעירו מאוד והוא היה נראה כנדכא אף זמן רב לאחר מכן.
וכשם שמסור היה לנשק, כן גם מסור היה לעבודה. הוא מילא את יום עבודתו במשק במסירות רבה. הכל חיבבוהו במשק, ומנהלי הענפים היו מאוד שבעי רצון ממנו.
לפני כשלשה חדשים הועבר ברוך ליחידה אחרת, אשר פעלה באיזור ירושלים, ובה השתתף במספר פעולות ובפעולה האחרונה, בהיותו בין הפורצים אשר הסתערו תוך כדי קרב רימונים, נפל ברוך. ידיעה על כך הגיעה אלינו כעבור שבועיים.
ברוך איננו! אך בקרבנו היה ותחיה דמותך לנצח. השמד נשמיד את האויב אשר מידו נפלת, עד אשר נגרשנו מאדמתנו. ובזה נראה אנו, ויראו הוריך את הנחמה, כי לא לשוא היה קרבנך. זכרך שמור עמנו לעד!
חבריו בהכשרת תל יוסף, קב' הפורצים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
"העולם הזה" - 3.2.49