סגן בן אריה לפין עמוס ז"ל

קורות חיים

עמוס בן אריה ובלה. נולד בח' בכסלו תרפ"ז (13.12.1926) בתל-יוסף. בשנת 1933 עברו הוריו לנס-ציונה. שם סיים לימודיו בבית-הספר העממי ועבר לגימנסיה בראשון-לציון. משם עבר ללמוד בבית- הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל- אביב.
משסיים את בית-הספר הזה התגייס לפלמ"ח. עוד במאורעות תרצ"ו- תרצ"ט - והוא בן 12 - הצטרף ל"הגנה" ושימש קשר בנס-ציונה: משהעירו לו שעודנו ילד ואל לו להתרוצץ תחת מטר-יריות. ענה: "בתולדות ישראל, גם הילדים בין הלוחמים והנופלים".
הרבה לטייל והכיר את כל שבילי הארץ. למד בקורס לסיירים. בו הצטיין בחוש ההתמצאות שלו בשטח. שירת 4 שנים בפלמ"ח, באחרונה - בדרגת מ"מ ב"הראל". עשה שנתים בקיבוץ רמת-רחל, במסגרת הפלמ"ח. השתתף בהורדת מעפילים לחוף הארץ. ב"ליל וינגייט" בתל-אביב. במעשי החבלה במסילות ובגשרים (גשר אלנבי).
לפני מלחמת-השחרור השתחרר מהפלמ"ח בגלל בריאות לקויה ורצה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית.
יום כ"ט בנובמבר מצא אותו בבית-חולים אחרי ניתוח. והוא החליט לחזור לפלמ"ח. הרופאים התנגדו לכך שיחזור לתפקיד קרבי והורשה לו לעסוק רק באימון טירונים; אך הוא לא השלים עם כך שעליו לשלוח אנשים אחרים לחזית, ודרש בתוקף להעבירו לתפקיד קרבי.
מאז השתתף בעליית השיירה לירושלים דרך שייך-ג'ראח. בפריצת הדרך לירושלים ובקרבות בירושלים, בפריצה לעיר העתיקה. בכיבוש המשלטים בדרך שער- הגיא, בכיבוש לטרון. בליווי שיירות לכפר-עציון החזיק את האויב מרחוק במקלע שלו עד בוא התגבורת. כן השתתף בקרב הקשה לשחרורו של קיבוץ רמת-רחל. שהתרשם ממנו באופן מיוחד בהיותו קשור למקום זה קשר אמיץ.
"אריה מסתער בראש מחלקתו". כינוהו חבריו. ובהסתערו כך לכיבוש משלט בדרך לירושלים - נכבש המשלט, אך למתקיפים נגרמו אבידות בהרוגים ופצועים. עמוס החליט להוציא את הפצועים מתחום הסכנה, אף-על-פי שהוא עצמו היה פצוע. בשעת נסיגת כל הלוחמים שוב לא הספיק עמוס לסגת, כי האויב כבר היה על-ידו. ברימון-יד ריסק את עצמו.
נפל ביום ב' בסיון תש"ח (9.6.1948). נקבר בקרית-ענבים. אחרי מותו הועלה לדרגת סגן-ראשון.