מהלך הקרב של מבצע יורם

ב-8 ביוני 1948, בשעה 21:00, צעדו 2 פלוגות של הגדוד החמישי משער הגיא מערבה. בגלל טעות בניווט החמיץ הכוח את הפנייה לוואדי העולה למשלט י"ג ובמקום לפנות לכיוונו עלה ישירות על משלט י"ד שהיה במרחק של כ-800 מטר משם ומוגן היקפית על ידי כוח חזק. (לפי עדות של מייג'ור אל-רוסאן, קצין המבצעים של הלגיון, שהגיעה אלינו רק לאחר המלחמה, התרכזו במשלט י"ד פלוגת רגליים של הלגיון, פלוגה מסייעת, ריכוז של מרגמות 81 מ"מ, משוריינים, קציני תצפית ארטילרית ומפקדת הגדוד.)
לקראת חצות נתקלה מחלקת החוד של  הכוח מהגדוד החמישי בעמדת הלגיון, ואז פקד זיוי, שלא חש בטעות הניווט, להסתער. חיילי הלגיון הופתעו אבל לא ברחו. החלה לחימה עיקשת בתעלות החפורות, על כל עמדה ועמדה. האויב האיר את השטח בזיקוקי תאורה וכיסה אותו באש תופת. הכוח בפיקוד זיוי צפרירי הצליח לכבוש את העמדות שבמדרון והחל להתקדם לעבר קבר השייך שבפסגת המשלט. מספר ההרוגים והפצועים הלך וגדל. זיוי דרש מהמג"ד ישכה, שאתו הוא עמד בקשר אלחוטי רצוף, שהגדוד יקבל סיוע מיידי. הגדוד השלישי, שהתקדם לעבר משלט י"ג, נתקל באש קלה של האויב וחייל אחד נפצע. משה קלמן, מפקד הגדוד השלישי , הבין שמשלט י"ג לא נכבש והכוח מהגדוד החמישי נלחם במשלט י"ד. גם הפעם נתקלו חייליו של קלמן באש קלה ונסוגו. מפקדת המבצע לא הצליחה לקרוא את המצב בשטח ולהבחין בהישג העצום של הגדוד החמישי.
בינתיים, חלף זמן רב. הכוח המצומצם של הגדוד החמישי המשיך להילחם עוד כ-3 שעות, והשתלט על רוב היעד וכוחות הלגיון החלו לסגת. תוך כדי כך נהדפו שלוש התקפות נגד של הלגיון, שנעזר באש ארטילרית מרוכזת. מספר האבדות הלך וגדל ועוצמת הכוח נחלשה מאוד.
במפקדת המבצע החלו לחשוש שאנשי הגדוד החמישי ייחשפו לאור היום, כשהם בלב מתחם האויב וללא הסיוע המתוכנן. ואז, בשעה 5:30 לפנות בוקר ניתנה הוראה לסגת, במהירות וללא חיפוי, בטרם יאיר השחר. התחילה נסיגה מהירה מהשטח שנכבש במשך הלילה, תחת אש האויב שהתחיל לחזור למשלט יד', ובמחיר דמים כבד. למרות האש והלחץ, השתדלו הלוחמים לסגת בצורה מאורגנת. החיילים הבריאים המשיכו להילחם ולהחזיק בעמדות כדי לחפות על נסיגת 60 הפצועים. חלק מן הפצועים נעזר על ידי חברים, חלק נישא באלונקות וחלק נסוג בכוחות עצמו.
כשעלה השחר, התאוששו הערבים, חזרו לעמדותיהם וירו בכל כלי הנשק שהיו להם. אחרון הנסוגים היה מפקד הפלוגה, זיוי צפרירי.
בקרב הזה נפלו 18 מחיילינו ונפצעו כ-60 לוחמים.
למרות הכשלונות היו למבצע הישגים ניכרים, בין השאר: הלגיון הערבי שבחסות בריטית איבד לראשונה את בטחונו העצמי; כוחות של הלגיון הוסטו מירושלים ללטרון ובכך הוקל הלחץ על העיר הנצורה; הוא הסתגר במובלעת לטרון ונמנע מלפעול בגזרות אחרות; קטע הכביש שחיבר את "דרך בורמה" עם שער הגיא, שהיה נתון תחת אש מלטרון, נפתח לתנועה חופשית.