טוראי בן גיאת אליהו ז"ל

קורות חיים

בן-גיאת אליהו בן מאיר ואסתר. נולד בכ"ח במרחשון תרצ"א (19.11.1930) בירושלים. אביו פקיד ממשלתי גבוה. ואמו - נצר מגזע הרבנים הכוללים מיוצאי רודוס. למד בבית-הספר "אליאנס" ביפו. הצטיין בכשרונות לשוניים ושמע יפה צרפתית, איטלקית, אנגלית וספרדית. מלבד עברית וערבית. נכנס לבית הספר התיכון ביפו "האחים הצרפתים", אולם בן 14 עזב לימודיו בגלל יחסי האיבה ליהודים מצד המורים והתלמידים. ביקש אז להצטרף לשורות הפלמ"ח, אך לא נתקבל משום גילו הרך. ולא ראה לפניו דרך אחרת אלא להשיג תעודה לא נכונה שתעיד כי הוא מבוגר בשלוש שנים. כלומר בן 17. כשנתים התאמן בבית-הערבה, מעלה-החמישה. רמת-רחל ואשדות-יעקב. נשלח להעביר פליטים יהודים מסוריה לגליל ולהבריח נשק לנקודות שונות שם. נתפס על-ידי המשטרה, אולם שוחרר משום גילו הצעיר. לשופט הבריטי אמר: "אם אתם אינכם מגינים עלינו נתגונן אנו בעצמנו". בשבת השחורה (29 ביוני 1946) נאסר ברמת- רחל יחד עם כל אלה שהתנגדו לחיפוש הבריטים והועבר ללטרון. לאחר חודש שוחרר, כי לא הגיע עדיין לגיל בגרות. נתמנה למפקד על טנדר-נוטרים ששמר על צינור-המים בנגב. משסיים תפקידו זה חזר לבית הוריו ועבד בחברת החשמל ובנמל. בליל ה-29 בנובמבר - עת חבריו צהלו ושמחו - אמר לחבריו ברצינות של אדם מבוגר ומנוסה: "מי יודע כמה דם יהודי יישפך עכשיו עד שנשיג את שלנו", והתגייס מיד. היה ממלווי שיירות לירושלים בקביעות. נתמנה למפקד משורין ואחר-כך לסגן מפקד שיירה. ליד נוה-אילן עלתה פעם המכונית על מוקש. השיירה נעצרה ומטר אש ניתך עליה מכל צד. אך אליהו התאושש וב"ברן" בידו רץ לקראת המתקיפים והבריחם. במעשהו זה הציל את השיירה מכליון. ונקם באויב על רצח שבעת הנוטרים ביזור. יצא אחר-כך להגן על השיירות לכפר-עציון והשתתף בקרב על נבי-דניאל. הוא וחבריו גילו שם את באר-המים והצילו את חיי הפצועים. לאחר שחזר לירושלים לא נטל לו חופשה לנוח קצת ויצא מיד לקסטל (4 באפריל) וזכה להיות מראשוני הכובשים. אולם לאחר שלושה ימים, בהתקפת הערבים הכבדה על אותו הר, במהרו להגיש עזרה למגינים, נפל ב-8 באפריל 1948, והוא בן שבע-עשרה וחצי, ונקבר במעלה החמישה.
המעיט ככל האפשר לספר על מעלליו. באחד מפעולותיו בהעברת נשק בגליל, נאסר על ידי הבריטים ב"עוון" החזקת נשק, ושוחרר מחוסר הוכחות. להוריו ומכריו נודע הדבר רק לאחר מותו. גם נסיעותיו היומיומיות לירושלים נודעו להוריו רק מתוך תמונותיו שהודפסו ב"עולם הזה".
ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר להר-הרצל בירושלים.