טוראי גריץ מרדכי מרסל ז"ל

קורות חיים

גריץ מרדכי (מרסל) בן יהודה ובלה. נולד באחד במארס 1924,  כ"ה באדר תרפ"ה בלודז שבפולין. בשנת 1929 הגרה משפחת גריץ ללוכסמבורג, שם ישבה עד פרוץ מלחמת-העולם. מרדכי למד בבית-ספר עממי, ואחר-כך בבית-ספר מקצועי למכונאות ומסגרות. ב-1940, בפלוש הנאצים ללוכסמבורג, ברח עם הוריו לצרפת. נעצר והוחזק במחנות-ריכוז.
הצליח לברוח משם והתחבא במשך תקופה מסוימת אצל איכרים בדרום-צרפת. היה פעיל בתנועת-המרי הצרפתית ("מאקי").
בשנת 1944 הצליח לעבור את הגבול הספרדי. בסתיו של אותה שנה התגשם חלומו מאז, והוא עלה ארצה. עוד באנייה הצטרף לגרעין התיישבותי של יוצאי צרפת (כעת בנוה-אילן שבהרי ירושלים). היה חבר בגרעין זה בהכשרה בדגניה ב', הסתגל במהרה לעבודה ולמד את השפה העברית. היה בוטח בעצמו, מוכן לעזור לזולת ולעודד בעת צרה. לבטים חברתיים קשים עברו על הקבוצה בתקופה זו. אף מרדכי התלבט קשה. חלם להעלות לארץ את בני המשפחה: אביו, אמו ואחותו (אחיו הצעיר מת בצרפת), אם כי ידע שקליטתם בארץ תהיה קשה. כשהיה הגרעין לקבוצה עצמאית, הוברר לו שהקבוצה הצעירה לא תוכל לקלוט את בני משפחתו והוא עזב אותה. עברה עליו תקופת טלטולים ממקום למקום וממקצוע למקצוע. עבד כפועל-בנין בתל-אביב, כמסגר במחנה-צבא בריטי בקרית-מוצקין, ושוב כפועל-בנין בחיפה. שם נפתח לו לראשונה סיכוי לעבוד במקום-עבודה קבוע ולהשתכר די מחיתו ואף לחסוך כסף לשם העלאת הוריו.
אולם הימים היו ימי ראשית המלחמה. מרדכי דחה את עצם האפשרות של עבודה שקטה בימים אלה. "לא זמן עכשיו לחפש סידור אישי "- כותב הוא לקרוביו - "אדם הרוצה לעבוד תמיד ימצא לו מחיתו". בהתחלת 1948 התגייס לפלמ"ח וירד לנגב. התנדב למרות שצו הגיוס עדיין לא היה ברשותו. שירת בחטיבת הנגב. תחילה היה בישוב גבים, ואחר-כך במושב נבטים הנצור.
נפל כשהמשוריין אשר בו נסע מבית-אשל לנבטים נלכד במארב ב-3 ביוני 1948. במשוריין היו אנשים מספר הם קפצו ממנו, התלקח קרב, מרדכי קיבל כדור בראשו בעת שכיוון את רובהו לאויב, איתו יחד נהרג עוד חבר והאחרים נפצעו. נקבר בנבטים וב-31.8.1949 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.