סגן זיו סנדרוב יוסף "יוסי" ז"ל

קורות חיים

זיו (סנדרוב) יוסף ("יוסי", "יוסוף") בן דוב וזהבה. נולד בד' בסיוון תרפ"ה, 26.5.1925  בירושלים. למד שם בגימנסיה העברית. משאת נפשו מילדותו היתה החקלאות ולאחר, שסיים את לימודיו בגימנסיה עבר ללמוד בבית-הספר "כדורי" ליד הר-תבור. לאחר שגמר שם את לימודיו הצטרף לפלמ"ח, עשה שנה בקיבוץ יגור ועבר קורס מ"כ.
משם עבר לירושלים ובמשך שנתיים המשיך לימודיו במכון לחקלאות שליד האוניברסיטה העברית. במכון קיבל סטיפנדיה.
אחרי הכרזת כ"ט בנובמבר עזב את לימודיו - באותו פרק-זמן כבר השתלם במכון "זיו" ברחובות - וחזר לירושלים. מאז שירת בליווי שיירות לירושלים. הנסיעה היתה במכונית פתוחה (לא משוריינת!) בלבוש נוסע רגיל והנשק מתחת הספסל. הסכנה היתה כפולה: כדור מרצחים מצד אחד וביקורת של הצבא הבריטי מצד שני.
ישר-אופי וצנוע, שקט ומתון בכל שעת-סכנה. האציל מרוחו הטובה על אנשיו. הצטיין במידת הכנסת-אורחים בלתי-מצויה וחדרו היה פתוח בכל עת לכל מי שהיה זקוק ללינה ומנוחה.
בחודש אדר ב' תש"ח (מארס 1948) התנדב לצאת לגוש עציון. בקרב על שיירת נבי-דניאל שהיה ב-ט"ז-י"ז באדר ב' תש"ח 27-28.3.1948 נפצע קשה בחזה ובבטן. אסור היה לתת לו אף טיפת מים, והוא שכב בשקט, צהוב כולו ולא נשמעה מפיו כל תלונה אף אנחה, רק הודה לחובשים על הטיפול בו. המילים היחידות שדיבר היו בקשה מן האלחוטאים שלא יפסיקו לקרוא לעזרה. כאשר נפצע עוד אחד קשה מאוד אמר: "הביאו אותו הנה, אני אזוז" למרות ששכב מכווץ כולו מכאבים יומיים במצב אנוש ללא טיפול.
כשהובא לבית החולים בירושלים הנצורה, הרעבה והצמאה, התענה ארבעה חדשים וכל מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו. שלוש פעמים ניתחוהו ומהניתוח הרביעי שוב לא קם. מת בבית-החולים "הדסה" ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948).
באותם הימים היה אביו בשליחות במחנות בגרמניה. דבריו האחרונים לאחותו, שהיו מכוונים לאביו, היו: "... אמרי לו, שלא הייתה הרפתקנות - אני התכוונתי שהכל יהיה לטובה..." באותה השעה היה אביו בדרך לארץ, אך כבר לא הספיק לראותו. נקבר בשייך-באדר א'.
לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.
בכ' באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים.