טוראי צימבל (צנבל) שלום ז"ל

קורות חיים

בן חיים, נולד בשנת תרפ"ט (1929) בפולין. בעודו ילד חש על בשרו את מוראות מחנות-הריכוז והמוות, בהם איבד את כל משפחתו. לאחר שחרור המחנות על-ידי צבאות בעלות-הברית הגיע שלום למחנה-העקורים "פרנואלד" ליד מינכן, והצטרף לתנועת-הנוער "השומר הצעיר". עם חבריו לתנועה עבר להוכלנד, בה הקימו משק חקלאי קטן. בזכות מיקומו והיותו מוצנע בעובי היער הפך היישוב הקטן לבסיס אימונים והדרכה של מחתרת ה"הגנה" בגרמניה. מדריכים מהארץ נשלחו למחנה זה כדי להכין את יושביו ליום פקודה. שלום הצטיין בעבודה החקלאית ובאימונים. במחנה לא ניתן היה להתאמן בנשק חם ולפיכך אימנו את הצעירים בקרב פנים-אל-פנים בשיטות הלוחמה של המזרח. מדריכיו של שלום ידעו להעריך את כוחו הפיסי הרב ואת זריזותו ובחרו בו להימנות עם השליחים העוסקים בעלייה ב', היא העלייה "הבלתי לגלית" לארץ-ישראל. בתפקיד זה סיכן לא אחת את נפשו, וגם חלום העלייה ארצה נדחה למועד אחר.
בחודש ספטמבר 1948, מיד עם הגיעו לארץ, התגייס שלום והוצב בחטיבת הנגב. השתתף במבצע "יואב", שמטרתו היתה לפרוץ את הדרך לנגב. על גדודו הוטל לתקוף את המערך המצרי בעיראק אל-מנשיה. ההתקפה נכשלה ובעת הנסיגה הצטיין שלום באיסוף פצועים משדה-הקרב. שתים-עשרה פעמים עבר בריצה, זחילה וקפיצה מרחק של 500 מטר, בשטח חשוף לאש קטלנית של המצרים, והעביר על גבו 6 פצועים. המצרים ירו מגגות הכפר והשטח המישורי היה מכוסה כולו באש מקלעים כבדים, אך שלום לא נפגע. רק כאשר הגיעו הלוחמים לבסיסם ליד קיבוץ גת, פגע בו פגז מצרי והרגו במקום.
שישה שבועות לאחר עלייתו ארצה, נפל שלום בקרב ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948) והובא לקבורה בבית-העלמין של קיבוץ גת. לאחר שנה, ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949), הועבר ארונו למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנחלת יצחק.
מעשה גבורתו פורסם בספר: "בכל מאודם - מעשים למופת במלחמת ישראל", שיצא לאור בהוצאת "מערכות".