טוראי מאיר פסח-יוסף ז"ל

קורות חיים

יוסף-פסח מאיר, בן משה ורבקה. נולד ביום י"ד בתשרי תרפ"ו (2.10.1925) באדז'וד שבמולדבה (רומניה). עניים של הוריו המריץ אותו ללמוד מקצוע שיאפשר לו לפרנס אותם ואת עצמו בכבוד. התגבר על חוסר האמצעים ולמד שלוש שנים בבית-ספר לטכנאי-שיניים. תחת המשטר הנאצי-פשיסטי בימי מלחמת-העולם השנייה גויס לעבודת-פרך בבניית מוסכים תת-קרקעיים לאווירונים, ואחרי ימי עבודה מפרכת היה עובד בלילות במאפיה כדי לעזור להוריו; אך בתוך כל אלה לא משך את ידו מפעולות במחתרת. בשנת 1945, אחרי שחרור רומניה על-ידי הרוסים, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובראשית 1948 החליט לעלות לארץ ולהצטרף לשורות לוחמי-המולדת. יצא בנתיב הבריחה דרך הונגריה ואוסטריה לצרפת ועשה כחמישה חדשים במחנות-אימונים של ה"הגנה". מן הדרך כתב להוריו: "כשנגיע לארצנו נדע לעמוד על נפשנו ולהוכיח לעולם כולו, כי אנו, העם אשר סבל תמיד עול-זרים, לא נרשה לזרים לדכא אותנו עוד ושכם אחד נקים את מדינתנו". ממרסיי הפליג בשיירת גח"ל. האנייה הורעשה כמה פעמים בקרבת חיפה אך המפציצים החטיאו את מטרתם והאנייה פנתה דרומה וליד טנטורה הותקפה שוב. סוף-סוף הועלו נוסעיה בחוף-קיסריה במאי 1948. למחרת היום התייצב לשירות, עבר אימונים קצרים והשתתף בנשיאת מטעני-מזון על גבו לירושלים הנצורה, ממש לפני פתיחת "כביש הגבורה". בדרכו זו היה עוזר גם לחברו החלש ממנו. בשלושת ימי-חופשתו סייר בארץ, נהנה מנופה והתגאה מאוירת הדרור שיהודי יכול לחיות בה בארצו. אז נפגש עם אחיו הצעיר בקבוצת מעין-צבי שליד זיכרון-יעקב. עם שובו מחופשתו זו הועבר לבית-אשל המנותקת. פעל בשמירה ובהגנה ובעבודת-ביצורים. הפליא את חבריו באומץ-לבו שנתגלה בימים ההם. מפינתו המנותקת עודד אף את אחיו וכתב לו, כי "אחרי הגשם תזרח גם השמש ולכן יש לצעוד הלאה בראש מורם וסיסמתנו: קדימה !". לא חת מפני המוות באמרו, ש"כעת אסור לנו למות, כי מטרה חשובה עומדת לפנינו: העיר באר-שבע שבידי האויב". בדרכו למילוי משימה זו ניצל בנס בעלות מכוניתו על מוקש במבוא-העיר. לאחר-מכן השתתף במסע לפריצת המצור על סדום. עבר קורס ל"עזרה ראשונה" ובתפקיד חובש מחלקתי שירת ביעילות ובמסירות בכיבוש אילת. היה זמן-מה במשלט ליד עזה ואחר-כך נשלח עם יחידתו לחודש ימים למשלט באיזור בית-גוברין. הוא ומחלקתו יצאו לסריקת-לילה באיזור דווימה ובה הותקפו על-ידי האויב ונלחמו עד הכדור האחרון. לפני שהגיעה תגבורת נפל יחד עם חבריו ביום כ"א בניסן תש"ט (20.4.1949). הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות ברחובות.