טוראי לוי ארנסט ז"ל

קורות חיים

ארנסט בן אוסקר ואולגה. נולד בד' אב תרע"ב, 18.7.1912 בוינה, בירת אוסטריה, והתחנך ברוח ההתבוללות. גמר בהצטיינות בית-ספר גבוה לטכנולוגיה תעשייתית ואחר-כך עבד ליד אביו, מהנדס נודע, בבית-חרושת לזיקוק שמנים ונלוה אליו לכשהוזמן לעבודה זמנית ברוסיה. באביב 1938, כשחגגה וינה את כניסת הצבא הנאצי לאוסטריה, נמלט ארנסט בלילה מהעיר והעפיל ארצה באנייה קטנה, שטולטלה על גלי הדנובה והים השחור עד שעגנה בחוף נתניה.
לאחר זמן נודע לו שהוריו נספו במחנות-הריכוז ליהודים. הוא נשא בלי תלונה את קשיי העבודה וההתאקלמות בארץ ועבד כמכונאי במוסך "אגד" בחיפה. למד עברית והתערה בחיי הארץ. ספג את תוכן הציונות והבין את מלחמת העם על ארצו. סיגל לעצמו בהבנה והכרה להווי סביב. אהב את הנוף וכל פרט בטבע. התנדב ל"הגנה" ונענה לכל קריאה במסירות שבקדושה בלי להסס אף רגע לעזוב את יקיריו (אשתו וילדו) וללכת לקראת הסכנה.
במלחמת-השחרור השתתף בהגנת חיפה ובשחרורה, בשירות המשלטים בעיר, בקרבות נבי-יושע, מלכיה ומקומות אחרים בגליל כמכונאי בפלוגת פלמ"ח, ותמיד סבור היה כי לא עשה די הצורך למען המולדת וכי האחרים הרבו לעשות פי כמה.
חזר לשירות בחטיבת "כרמלי" בסביבת חיפה, ובשעת הפעולה לטיהור "המשולש הקטן", שהטריד את התחבורה בדרך לזכרון-יעקב, התנדב ביום הולדתו ה-36 ללכת ולנהוג במשוריין במקום חבר שלא יכול היה לצאת מרוב עייפות.
בגבע עלתה מכוניתו על מוקש, וכפי שנודע, עוד הגיש עזרה לשני חברים פצועים באותו זמן ראה את חבירו, הוגו שוורץ, קופץ ממשוריין אחר ומתחיל לרוץ. אז קפץ גם ארנסט מהמשוריין שלו, הצטרף אל הוגו ושניהם יחד שמו פעמיהם לכיוון אחד. זאת היתה הפעם האחרונה, שחבריו לנשק, שנשארו בחיים, ראו אותו ואת הוגו. הנשארים סבורים כי שניהם (ארנסט והוגו) רצו בטעות, בכיוון הלא נכון. במקום לרוץ לצד עתלית, רצו בכיוון ההפוך. שניהם הגיעו לגשר קטן שמתחתיו הסתתרו ערבים ונפלו כנראה לידיהם ב-18.7.1948.
גווייתו של הוגו נמצאה כעבור שבועיים אחרי חיפושים ממושכים אולם ארנסט לא נמצא. מאז נעלמו עקבותיו.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אשה ובן.