סמל גודני יונה יונצ'יק ז"ל

קורות חיים

יונה ("יונצ'יק"), בן מקס וטובה, נולד ב-24.4.1927 בחיפה.
למד בבית-הספר "גאולה" ואחר-כך גמר קורס בן שנתים לחרטות-מכונאות בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה.
היה חבר בתנועת-נוער חלוצית ובגיל שש-עשרה הלך לפלמ"ח בחיפה. משנפסל בגלל חולשת ריאותיו התיצב בקרית-חיים ושם הצליח להסתיר את מחלתו ולהתקבל. עבר את אימוניו בכל רחבי הארץ- בגליל, ביהודה ובנגב.
סיים קורס מ"כ ובתפקיד זה השתתף בהרבה פעולות נועזות, ביניהן: שחרור המעפילים ממחנה עתלית, פיצוץ המסילות, פיצוץ גשר אלנבי, העלאת מעפילים מהאניות ובפעולת ההסחה נגד מבצר המשטרה הבריטית בשרונה בליל בוא אניית-המעפילים "וינגייט". מספר פעמים נפצע ונרפא, אך בביקורים הקצרים אצל אמו ואחותו החרדות לגורלו, לא סיפר דבר על כך.
אחרי שירותו שלמעלה מארבע שנים שוחרר והחל לעבוד במקצועו ובשעותיו הפנויות הוסיף לאמן כיתה בחיפה. בקיץ 1947 התנדב לעזור בטיפול בילדים במחנה-קייטנה של ילדים תימנים ושם נתגלה כשרונו החינוכי בהרגילו את הילדים לסדר ולמשמעת וברתקו אותם בסיפוריו כמחנך זקן ורגיל. בעת ההצבעה ב- 29 בנובמבר בלייק - סאכסס הבין מיד את האחריות שמפנה זה בתולדות ישראל מטיל עליו ולמחרת התיצב לשירות פעיל.
כשבועים פעל כמפקד כיתת פלמ"ח בעיר התחתית בחיפה ואחר-כך נשלח עמה לשמירה על צינור המים בנגב במסגרת הפלמ"ח.
בי"ב בטבת תש"ח (25.12.1947) יצא כמפקד: עם כיתתו וכיתה נוספת, לסיור בקו צינור המים. ליד עימארה הותקפו מן המארב על-ידי כוח ערבי שעלה עליהם במספר פי כמה.
תוך כדי חבשו חבר פצוע נפצע קשה בבטנו ונתן הוראות בקור-רוח כיצד לחבוש את פצעו. נלקח למשק גבולות ומשם לניר-עם. היה כל הזמן בהכרה מלאה ומעל מיטתו עוד נתן הוראות לחבריו כיצד לשמור על בטחון הצינור והסביר להם את חשיבותם של הנגב והצינור לעתיד המדינה.
למחרת ב-26.12.1947, מת מפצעיו. נקבר בחיפה ב-27.12.1947.