דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

רס"ן איתן תדי ז"ל

נולד בצרפת
ב-24/10/1912
גוייס ב-1948
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
יחידות: הגדוד התשיעי - "הפשיטה", חטיבת הנגב, קומנדו הצרפתי
תפקיד אחרון: מפקד פלוגה - מ"פ
שוחרר ב-3/1949
נפטר ב-30/12/1971

קורות חיים

תדי איתן היה השם העברי שניתן לתָדֶה דִיפְרה (בצרפתית: Tadée Diffre). הוא נולד ב24 באוקטובר 1912. היה צרפתי נוצרי שלחם כקצין בצבא צרפת החופשית בימי מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ ישראל כמתנדב בראשית מלחמת העצמאות והיה למפקד הקומנדו הצרפתי - גדוד פשיטה של לוחמים דוברי צרפתית במסגרת חטיבת הנגב של הפלמ"ח שלחם בקרבות הנגב.

תדי דיפרה נולד בשנת 1912 בעיר קמברה בצפון צרפת בסביבה בורגנית קתולית. בהיותו בן עשרים וארבע הצטרף בשנת 1936 לשירות הקולוניאלי הצרפתי ונשלח למלא תפקיד מינהלי בקונגו-ברזוויל. שהייתה אז מושבה צרפתית. במלחמת העולם השנייה ולאחריה: כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה לא גויס דיפרה לצבא צרפת מסיבות בריאות, אך בקיץ 1940, לאחר נפילת צרפת, נענה לקריאתו של הגנרל דה גול, הצטרף לצבא צרפת החופשית ותרם חלקו להעברת אפריקה המשוונית הצרפתית לשלטון צרפת החופשית. דיפרה השתתף בשנת 1941 במערכה בסוריה ובלבנון ונפצע בקרב. כאשר החלים נשלח לצ'אד לשרת כקצין בדרגת סגן ברגימנט של חיילים מסנגל. במסגרת יחידה זאת השתתף באוגדה של פיליפ לקלרק בקרבות בחבלי פזאן וטריפוליטניה בלוב ובתוניסיה. בתוניסיה היה אחראי על גיוסם ליחידתו של לקלרק של כאלף ומאתיים צעירים צרפתים, חלקם מאנשי צבא וישי. בהמשך שירת במשרדו של הנציב העליון של מושבות צרפת. לקראת המערכה על שחרור צרפת ב-1944 התנדב לגדוד שהשתתף במערכה. את המלחמה סיים בדרגת קפיטן - סרן. לאחר השחרור מילא תפקידים בכירים בשירות המדינה ונשלח למשימות שונות בארצות חוץ, בכללן לארצות הברית. בשנת 1947 התפטר מן השירות.

במלחמת העצמאות: כשפרצה מלחמת העצמאות החליט דיפרה להתנדב לעזרת היישוב. הוא יצר קשר עם אנשי "ההגנה" בצרפת, ועל סיבת התנדבותו הצהיר בפניהם: "...אני קתולי מאמין ואני רוצה להילחם עם היהודים. לחמתי למען דה גול, תחת פיקודו של גנרל לקלרק. הערבים הם אויבי צרפת, וכל מי שמכה בהם פועל לטובת צרפת...". 

בראשית חודש אוגוסט 1948 הוקם גדוד 'דוברי הצרפתית' שמספרו היה 75 ולמפקדו מונה רס"ן תֶּדִי איתן (שמו המקורי היה תָדֶה דִיפְר). תדי היה מתנדב צרפתי-קתולי בעל דרגת קפיטן בצבא 'צרפת החופשית' במלחמת העולם השנייה. הניסיון להקים גדוד שהמכנה המשותף של אנשיו היא השפה הצרפתית, לא עלה יפה. במחצית חודש ספטמבר 1948 פורק הגדוד. 2 פלוגות סופחו לגדוד השני, שהועבר באותם ימים מחטיבת הנגב לחטיבת יפתח, ופלוגה אחת בפיקודו של תדי איתן נשלחה למחנה בקיסריה לצורך אימוני לוחמה זעירה ונחיתה מהים, למשימה שתוכננה להתבצע במבצע "יואב". לאחר שמשימת הנחתת כוחות מהים בוטלה, הוחלט במטה הפלמ"ח על סיפוחה של הפלוגה לגדוד התשיעי, בעת שחטיבת "הנגב" הייתה בעיצומן של ההכנות למבצע "יואב". הפלוגה מנתה כ- 100 לוחמים; מתנדבים יהודים מארצות צפון- אפריקה, מתנדבים יהודים ושאינם יהודים ששירתו בצבא צרפת החופשית ובמחתרות האנטי-נאציות בתקופת מלחמת העולם השנייה. לסגנו של תדי איתן מונה אלי אוברלנדר, פלמ"חאי וותיק שחזר באותם ימים משליחות במחנות האימונים בדרום צרפת.
כאשר צורפה הפלוגה לגדוד התשיעי, היו אנשיה מחולקים לשתי פּלָגוֹת, בכל פָּלגָה 4 "צוותי קומנדו". בכל "צוות" 7 לוחמים. מפקדי הפלגות והצוותים היו קצינים (בחלקם סמלים) בעלי הכשרה צבאית וניסיון קרבי. כשהגיעה הפלוגה לגדוד התשיעי, היו אנשיה מצוידים בכלי נשק אוטומטי וחצי-אוטומטי. זה הזמן בו החלו לכנות את הפלוגה בשם "הקומנדו הצרפתי". כינוי שליווה אותה עד לסיום מלחמת העצמאות.

"טבילת האש" הראשונה של פלוגת "הקומנדו הצרפתי" הייתה במבצע "יואב". במסגרת המשימות שהוטלו על הגדוד התשיעי, תקפה הפלוגה מחנה של הצבא המצרי באזור רפיח ומיקשה את צומת הכבישים רפיח-עוג'ה אל חפיר-אל עריש. בהתקפה השנייה, בליל ה- 18.10 נהרג סגן מפקד הפלוגה, אלי אוברלנדר והסייר חבר קיבוץ נירים יעקב ברכה, הוכרז נעדר.
בהמשך מבצע "יואב" כאשר תקפה חטיבת הנגב את באר שבע במסגרת מבצע "משה", הוטל על פלוגת "הקומנדו הצרפתי" לפרוץ לעיר ולטהר את השטח הבנוי. במהלך הלחימה היו לפלוגה 20 נפגעים, מתוכם 4 הרוגים 2 מביניהם, מפקדים: רפאל ויילר, משה וייס, אברהם זרביב וז'אק שולמן. מספר ימים לאחר כיבושה של העיר, נהרג מָרְק לוי (איש המחתרת היהודית A.J. בצרפת במלחמת העולם ה- 2) כאשר הג'יפ עליו נסע להכנת שטח לאימוני הפלוגה, עלה על מוקש.
לאחר שחטיבת הנגב התבססה בבאר שבע, הוצאה פלוגת "הקומנדו הצרפתי" מהגדוד התשיעי והפכה ליחידה עצמאית במסגרת החטיבה ותדי איתן צורף לפורום מפקדי הגדודים במטה החטיבה. בחודשים נובמבר ודצמבר 1948, הועסקה יחידת "הקומנדו הצרפתי" בפעילויות שונות לאבטחת גבולות מרחב הנגב; מארבים, מיקוש צירי תנועה וכד'.
ב-25 לדצמבר 1948 החל מבצע "חורב". במסגרתו תקפה וכבשה יחידת "הקומנדו הצרפתי", תחת פיקוד הגדוד השביעי את משלט י"ד, במתחם הת'מִילֶה. מספר רב של התקפות-נגד של האויב המצרי שחק את כוח העמידה של "הקומנדו הצרפתי", לאחר שמחצית מאנשיה נפגעו, לרבות תדי איתן שנפגע ברגלו והמשיך להנהיג את אנשיו. לאחר 6 שעות לחימה נתן מפקד הגדוד השביעי, פקודת נסיגה. מאזן הנפגעים מיחידת "הקומנדו הצרפתי" הסתכם ב- 9 הרוגים, 4 מביניהם, מפקדים ו-23 פצועים. היחידה איבדה את כושר הלחימה והוחזרה לבסיסה בבאר שבע. ההרוגים נקברו בבית הקברות הזמני ליד קיבוץ רביבים והפצועים פונו לבתי החולים השונים. שמות 9 ההרוגים הם: ראובן שטיינהוף, ישראל (אנדרה) הלימי, אדגר דרייפוס, מרדכי הלימי, שרל אוחיון, ג'רמן ארואט, מרדכי טוויטו, פרדי פפר, אלכס גולדן.
היחידה המשיכה להתקיים עוד מספר חודשים בודדים עד שבחודש מרץ 1949 הוחלט לפרקה. רבים מלוחמי "הקומנדו הצרפתי" חזרו לארצות מוצאם. מיעוט, השתקע בישראל. במרץ 1949 סיים תדי איתן את שירותו בצה"ל וחזר לצרפת. מספר ימים לפני צאתו לצרפת, קיבל תדי איתן מכתב מהרמטכ"ל יעקב דורי בו נאמר, בין השאר: "קבל נא את הוקרתי המלאה למנהיגות שהדגמת בפעולות קרב מזהירות. מסור הערכתי לחירוף הנפש שגילו אנשיך בקרבות".

עוד לפני שהתנדב לעזרת ישראל היה דיפרה מעוזריו האישיים של רנה פלוון, שר הכספים בממשלת צרפת. עם שובו לצרפת המשיך לכהן כעוזרו של פלוון, שהתמנה בשנת 1950 לראש ממשלת צרפת. באותה שנה יצא לאור בצרפת ספרו של דפרה "נגב, מתנדב צרפתי בראש אנשי הקומנדו של ההגנה" (במקור Negev. Volontaire français à la tête des commandos de la Haganah). בהמשך שימש יועץ בכיר לפליקס הופואה-בואני, נשיא חוף השנהב, שקיבלה את עצמאותה מצרפת בנובמבר 1958. דפרה היה פעיל במפלגה הגוליסטית הצרפתית, אך הודח ממנה בשנת 1970 בעקבות סכסוך עם חבר פרלמנט גוליסטי. בדצמבר 1956 הגיע תדה דיפרה לביקור במדינת ישראל, ביקר בשדות הקרב בהן נלחם והניח זר פרחים על קברו של יצחק שדה.
תדה דפרה מצא את מותו ב-30 בדצמבר 1971 בעת שיצא מחנייה ואמבולנס פגע בו.

בשנת 2002 נוסד ברמלה בית ספר תיכון הנושא את שמו של תדי איתן.
הפרטים לקוחים מהערך "הקומנדו הצרפתי" באתר הפלמ"ח. ומאתר ויקיפידיה.

אלבום תמונות