הקומנדו הצרפתי בכיבוש באר שבע
בפקודת המבצע, שהוצאה ב - 20.10.48, נקבע כי הפלוגה תפעל תחת פיקוד גדוד 9, עליו פיקד ישראל כרמי. בתוכנית הפריצה לעיר נקבע כי הפלוגה תיכנס לפעולה מיד לאחר כיבוש 'השכונה החדשה': היא תגיע בזחל"מים עד לתעלת הנ"ט ותפרוץ רגלית לתוך השטח הבנוי דרך התעלה ודרך בית-הקברות המוסלמי.
בפקודת המבצע, שהוצאה ב- 20.10.48, נקבע כי הפלוגה תפעל תחת פיקוד גדוד 9, עליו פיקד ישראל כרמי. בתוכנית הפריצה לעיר נקבע כי הפלוגה תיכנס לפעולה מיד לאחר כיבוש 'השכונה החדשה': היא תגיע בזחל"מים עד לתעלת הנ"ט ותפרוץ רגלית לתוך השטח הבנוי דרך התעלה ודרך בית-הקברות המוסלמי.
תנועת הגדוד התשיעי מאורים למשמר-הנגב החלה באיחור, וכתוצאה מכך התאחרה פעולת הכוחות כולם. מיפקדת הגדוד הגיעה לנקודת ההיערכות רק סמוך ל- 03:30 ושם ערך כרמי תדריך אחרון למפקדים. לפתע הגיע טדי איתן בג'יפ שלו, נסער וכועס, בטענה שבתוכנית דובר על לחימת-לילה של כשש שעות, אך בפועל נותרו רק כשעתיים. תוך איום שיסרב לפעול באיחור שב אל אנשיו, שישבו בשישה זחלים בהמשך הטור הגדודי.
בשעה 03:45 התחילה ההתקפה: תחילתה בהרעשת תותחים ומרגמות, המשכה בהתקפות הטעייה ופריסת חסימות, ועיקרה בהתקפת כוח המפקדים מגדוד 9, בפיקוד 'שרולנה' (ישראל כהן), שפרצה את המכשולים ובשעה 04:10 הודיעה כי 'השכונה החדשה' בידיה.
המח"ט נחום שריג הורה לטדי לנוע עם הפלוגה לעבר הפירצה ולהתקדם אל תוך העיר. שלושה זחל"מים ועליהם שתי מחלקות דהרו לעבר תעלת הנ"ט, שנשלטה בידי עמדות ומצדיות של המצרים. שתי המחלקות, עליהן פיקדו פרננד ביבלזר ורפאל ויילר, הגיעו לתעלה, ומאחר שחששו לעזוב את הזחלים, הפעיל טדי רתק של מקלעים ודירבן את האנשים לצאת ולהסתער, תוך שהם שואגים בצרפתית. הם הגיעו לבית-הקברות המוסלמי, שם זחלו ותפסו מחסות, עד ששני המ"מים קמו ותוך צעקות "קומנדו - הסתער!" הגיעו אל קירות הבתים, ובעקבותיהם קמו ורצו גם הלוחמים האחרים.
הלוחמים החלו לטהר את הסימטאות והבתים, אך הדברים התנהלו ללא תיאום ובלא שליטה של הפיקוד המרכזי; לוחמים רבים הירבו לירות באופן בלתי מבוקר ונוצר מחסור בתחמושת; הלחימה בשטח בנוי גרמה למספר נפגעים, בהם המ"מ ויילר, שנפצע קשה. טדי תבע תגבורת, אך זו לא הגיעה.
בשעה 05:15 אירגן את הכוח בשני טורים והחל להתקדם בתנועה מאובטחת לעבר בניין המשטרה. כעבור זמן זיהה 'כוח המפקדים' את ה'קומנדו', ושם שמעו את תלונתו של טדי על התייחסות העורף לבעיותיו: הפצועים, חלקם גוססים, אינם מקבלים טיפול, ואין מעבירים לו תחמושת להמשך הפעילות. הוא סיים באיום כי אם לא יקבל סיוע בהקדם - ינטוש את העיר עם לוחמיו.
לאחר כיבוש העיר ביקשו כמה מאנשי היחידה לנקום את דם חבריהם, ופגעו בשבויים ואזרחים, עד שהמח"ט שריג נאלץ להפעיל כוח כדי להרגיעם. כאשר כינס אותם טדי באחת החצרות, הבחין בשלל הרב שלקחו. הוא אירגן אותם בשלשות והחל במסע רגלי מואץ אל מחוץ לעיר. הלוחמים, שלא רצו לפגר אחרי מפקדם, נאלצו להשליך את הביזה בדרך...
בקרב על כיבוש העיר נהרגו שלושה: סגן רפאל ויילר, סמל עזריאל שולמן והלוחם חיים אברג'יל. עוד 14 לוחמים מהפלוגה נפצעו.
תנועת הגדוד התשיעי מאורים למשמר-הנגב החלה באיחור, וכתוצאה מכך התאחרה פעולת הכוחות כולם. מיפקדת הגדוד הגיעה לנקודת ההיערכות רק סמוך ל- 03:30 ושם ערך כרמי תדריך אחרון למפקדים. לפתע הגיע טדי איתן בג'יפ שלו, נסער וכועס, בטענה שבתוכנית דובר על לחימת-לילה של כשש שעות, אך בפועל נותרו רק כשעתיים. תוך איום שיסרב לפעול באיחור שב אל אנשיו, שישבו בשישה זחלים בהמשך הטור הגדודי.
בשעה 03:45 התחילה ההתקפה: תחילתה בהרעשת תותחים ומרגמות, המשכה בהתקפות הטעייה ופריסת חסימות, ועיקרה בהתקפת כוח המפקדים מגדוד 9, בפיקוד 'שרולנה' (ישראל כהן), שפרצה את המכשולים ובשעה 04:10 הודיעה כי 'השכונה החדשה' בידיה.
המח"ט נחום שריג הורה לטדי לנוע עם הפלוגה לעבר הפירצה ולהתקדם אל תוך העיר. שלושה זחל"מים ועליהם שתי מחלקות דהרו לעבר תעלת הנ"ט, שנשלטה בידי עמדות ומצדיות של המצרים. שתי המחלקות, עליהן פיקדו פרננד ביבלזר ורפאל ויילר, הגיעו לתעלה, ומאחר שחששו לעזוב את הזחלים, הפעיל טדי רתק של מקלעים ודירבן את האנשים לצאת ולהסתער, תוך שהם שואגים בצרפתית. הם הגיעו לבית-הקברות המוסלמי, שם זחלו ותפסו מחסות, עד ששני המ"מים קמו ותוך צעקות "קומנדו - הסתער!" הגיעו אל קירות הבתים, ובעקבותיהם קמו ורצו גם הלוחמים האחרים.
הלוחמים החלו לטהר את הסימטאות והבתים, אך הדברים התנהלו ללא תיאום ובלא שליטה של הפיקוד המרכזי; לוחמים רבים הירבו לירות באופן בלתי מבוקר ונוצר מחסור בתחמושת; הלחימה בשטח בנוי גרמה למספר נפגעים, בהם המ"מ ויילר, שנפצע קשה. טדי תבע תגבורת, אך זו לא הגיעה.
בשעה 05:15 אירגן את הכוח בשני טורים והחל להתקדם בתנועה מאובטחת לעבר בניין המשטרה. כעבור זמן זיהה 'כוח המפקדים' את ה'קומנדו', ושם שמעו את תלונתו של טדי על התייחסות העורף לבעיותיו: הפצועים, חלקם גוססים, אינם מקבלים טיפול, ואין מעבירים לו תחמושת להמשך הפעילות. הוא סיים באיום כי אם לא יקבל סיוע בהקדם - ינטוש את העיר עם לוחמיו.
לאחר כיבוש העיר ביקשו כמה מאנשי היחידה לנקום את דם חבריהם, ופגעו בשבויים ואזרחים, עד שהמח"ט שריג נאלץ להפעיל כוח כדי להרגיעם. כאשר כינס אותם טדי באחת החצרות, הבחין בשלל הרב שלקחו. הוא אירגן אותם בשלשות והחל במסע רגלי מואץ אל מחוץ לעיר. הלוחמים, שלא רצו לפגר אחרי מפקדם, נאלצו להשליך את הביזה בדרך...
בקרב על כיבוש העיר נהרגו שלושה: סגן רפאל ויילר, סמל עזריאל שולמן והלוחם חיים אברג'יל. עוד 14 לוחמים מהפלוגה נפצעו.