רב"ט זכרין יצחק "איזה" ז"ל
Zachrin Isaac "Eiza"

בן יפה ושלמה
נולד בירושלים, ישראל
ב-כ"ו ניסן תרפ"ו, 10/4/1926
גוייס ב-1944
שרת בפלמ"ח
יחידות: גד' 22, חטיבת כרמלי, הגדוד השני, פל' ב', פל' ח'
בהכשרת חרמש/נען הנוער העובד
תפקיד: מפקד מחלקה - מ"מ
נפל בקרב
במלחמת העצמאות
ב-כ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: ג'נין
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 22 בנפלו
קורות חיים
יצחק בן שלמה ויפה. נולד ב-10.4.1926 בירושלים. ראשית חינוכו בבית-החינוך לילדי העובדים בתל-אביב. שנתיים למד בבית-הספר בכפר-גלעדי, אחרי כן בחיפה, ולבסוף סיים את בית-הספר בנהלל. אחרי סיום לימודיו החל לעבוד בבית-הדפוס "אות" בחיפה, אולם לבו נמשך אל הכפר. הצטרף לגרעין-ההכשרה "החרמש" של "הנוער העובד" ויצא להכשרה לקיבוץ עין-גב. עבר עם חבריו לקיבוץ נען ושם הצטרף לפלמ"ח בשנת 1944. גמר קורס למפקדים וקיבל תפקיד של מ"כ. חייל וסייר מצוין, מפקד כיתה, מזג נוח, דבקות במטרה, חוש הומור וחבר לחבריו - אלו היו תכונותיו. במילה אחת פלמ"חניק.כעבור זמן עבר עם חבריו לקבוצת "החותרים", ליד קרית-חיים. בגלל חילוקי-דעות פרש מהקבוצה והצטרף לקיבוץ "משאבים" בהרצליה. לאחרונה היה בנהלל.
עם פרוץ המאורעות התייצב בין הראשונים לשירות העם. גויס לחטיבת כרמלי מפקד מחלקה בגדוד 22. השתתף באופן פעיל בהגנתה של חיפה. היה בין כובשי עכו ומשחררי הגליל המערבי. שירת זמן-מה בעמק הירדן.
באחד ממכתביו הביתה כתב:" אני עובד קשה מאוד, כי נוסף לכל, אני צריך למלא תפקיד של אבא או רב כיוצא בזה, ולנחם ולעודד את עשרת אנשי, שבקרב הם נהפכים לתינוקות ממש. כי יש כאלה המתפרצים בבכי או בהיסטריה של צחוק ואתה צריך לנחם ולעודד. כמובן, שחלק עצבניים ולי אסור להתעצבן"
ב-3.6.1948 פרץ עם מחלקתו לג'נין, ובהיותם בתוך העיר נתקלו באש. יצחק עוד הספיק להעביר את אנשיו למקום מחסה, נשאר אחרון, ונפגע מצרור כדורים בראשו. נקבר בעפולה.
ב-3.8.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים. הניח אשה, מרים, ובת, טלי.
אלבום תמונות



איזה, מירה וטלי


עם בתו

ממכתביו
תעודות וחפצים

תעודת זהות

אשור "חברת העובדים"

פנקס חבר

תעודת התיצבות


תעודת שירות בפלמ"ח

תנחומים והנצחה

לזכרו
