רב"ט רבינוביץ רפאל "רפי" ז"ל

קורות חיים

בן אליעזר וינטה. נולד ב-5 במארס 1924 בקושטא לאביו, שבא מרומניה לתורכיה בדרכו לארץ, ולאמו - ילידת תורכיה. כבן שבועים היה רפי עם עלות הוריו לארץ. אך המזל לא האיר להם פנים. האב נהרג בתאונה והאם עם שני ילדיה עברו לצרפת, לכפר, וחיו שם חיים קשים.
יום אחד בא לכפר דודו של אביו, בדרכו מקליפורניה לארץ-ישראל. בראותו את מצב המשפחה נגע הדבר ללבו והוא לקח אתו לארץ את רפי בן השלוש. בארץ הקים לו דודו משפחה, נולדו לו 3 ילדים ורפי התחנך עמם. לא שפר חלקו בבית הדוד וכאשר גדל נשלח לבית-ספר אנגלי בירושלים, שהמנהלת שלו רצתה להעבירו לדת הנוצרית. משום כך הוצא משם, למד ב"חדר" ונלקח אחר-כך לבית-ספר עממי בחיפה.
טלטולים אלה מבית-ספר אחד למשנהו פגעו קשה בנער ובתהליך השכלתו. לאחר שנה עברה המשפחה לפתח-תקוה, בה למד רפי בגימנסיה, עד שדודו מת, והוא נאלץ לעבור לחיי עבודה. מקודם עבד בכפר-סירקין ואחר-כך עבר לבית-נוער עירוני בתל-אביב, ביום עבד במסגרות ובערבים ביקר בשיעורי-ערב של "הנוער העובד". תשוקת הלימוד חזרה אליו והנער התאושש.
עם החמרת מצב הבטחון בארץ, והוא אז כבן 17, התיצב לשורות הפלמ"ח, התאמן בנגבה, עבד במטעים וזכה להערכת חבריו, כפועל וכספורטאי.
מאחר שחלה בטיפוס נמנעה ממנו האפשרות לצאת לקורסים. אחרי תקופה של אימונים בגבעת-השלושה עלתה קבוצתו להתישבות במשגב-עם ושם הקים לו רפי משפחה בישראל. תנאי החיים במקום היו קשים מאד והוא לקה בהתקפי לב, אך לא הרשה לעצמו לשכב במיטה ומדי פעם היה קם ויוצא אל השדה לחרוש.
פעם חזרה הפרדה עם המחרשה וחברתו יצאה לשדה ומצאה אותו מוטל ללא הכרה. מאחר שלא הסתגלו לחיי הקיבוץ עזבוהו ועברו לכפר-שמריהו, שם עבד במסגרות. כשנה עבד גם בהכשרה במטעים בקרית-ענבים.
ב-3 במארס 1948 התגייס למלחמת-השחרור ואשתו מחכה אז להולדת בנם. עבר קורס מ"כ ומדי בואו לביתו היה מרבה לשוחח על הילד שייולד להם ועל עתיד המשפחה.
בהיות בנו עמיצור בן 4 חדשים, ב-28 בדצמבר 1948, נפל האב בהיפגעו מרימון האויב בקרב בעיראק אל-מנשיה. ברגעיו האחרונים הספיק לחתוך את הגדר שאליה זחל ולקרוא לחבריו להתקדם. נקבר בפלוג'ה. הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.
הניח אחריו אשה ובן.