פרס יוסי הראל לשנת תשפ"א, 2021
הזמנה לטקס הענקת פרס יוסי הראל לשנת תשפ"א, 2021
ביום שני, כ"ה כסלו תשפ"ב, 29.11.2021, בשעה 20:00
קבלת פנים בשעה 19:00
באולם 'מלווי השיירות' בבית הפלמ"ח, רחוב חיים לבנון 10, תל אביב
הזוכים בפרס ע"ש יוסי הראל לשנת תשפ"א 2021
ארגון "ידידים" למען הנוער והחברה
מר דני לימור - איש המוסד, מפקד מבצע "אחים" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל
חבר השופטים
האלוף במילואים ישראל זיו, יושב ראש
הגברת לאה גולן, חברה
מר יהודה שרף, חבר
מנחה: דן כנר
בתכנית
ברכות מפי:
כבוד נשיא מדינת ישראל מר יצחק הרצוג
האלוף בדימוס ישעיהו (שייקה) גביש, יושב ראש עמותת דור הפלמ"ח
גב' פנינה תמנו שטה, שרת העליה והקליטה
אמן אורח: יוני רכטר
הציבור מוזמן להגיע לטקס, הכניסה ללא עלות, אך מותנית ברישום מראש בקישור הבא:
https://forms.gle/6AouXRDJjnwBYSRB6
ההשתתפות באירוע תעשה בהתאם להנחיות התו הירוק
הדלתות תנעלנה בשעה 19:55
הטקס ישודר בדף הפייסבוק של בית הפלמ"ח:
https://www.facebook.com/beithapalmach
הנימוקים להענקת הפרס
ארגון ידידים פועל החל משנת 1991 בקרב ילדים, בני נוער וצעירים במצבי מצוקה וסיכון.
ידידים הינו ארגון מתנדבים ארצי שהוקם במטרה לפעול למען הנוער והחברה בישראל.
כיום מהווה ארגון ידידים את אחת העמותות הגדולות בישראל לסיוע ותמיכה לבני נוער וילדים עולים וילדים ונוער בסיכון. הארגון מסייע ותומך בכל שנה בכ-3,000 ילדים ובני נוער ברחבי הארץ באמצעות צוות המורכב מכ-3,500 מתנדבים (סטודנטים ובני נוער) וכ-120 רכזים יישוביים.
החזון:
בניית חברה בה לכל ילד ניתנת ההזדמנות לממש את יכולותיו וכישוריו.
פיתוח מנהיגות חברתית הפועלת בשיתוף פעולה ובאחריות על מנת לסייע לאוכלוסיות החלשות בקהילה.
הטמעת שפת הידידות הכוללת כבוד לכל אדם ותרבותו, אמינות ויושרה.
בניית מודל ארגוני רחב היקף המנחיל את המקצוענות בהתנדבות ובעשייה החברתית.
דני לימור
מעטים הם האנשים אשר השפעתם על פעילות עלייה מסיבית של מדינת ישראל הייתה כל כך גדולה ומשמעותית כמו זו של דני לימור. עצם קיומו של מבצע אחים היה "חריגה" מתוכנית הפעולה של המוסד אך כישוריו, נחישותו, אומץ ליבו ומסירותו של לימור לפרויקט הפכה את המבצע לסיפור הצלחה שמקומו בהיסטוריה של מדינת ישראל.
יחד עם צוות לוחמים קטן אבל מסור ומוכשר, הוביל לימור פעילות חשאית מורכבת תוך כדי שהם מתפעלים כפר נופש של ממש מתחת לאפה של הממשלה בסודן ותוך בדיקות חוזרות ונשנות של הפעילות במקום מבלי שהם מתגלים.
עבור אלפים רבים מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל דני לימור הוא האיש שהחזיר אותם הביתה. אחדים מהם קראו על שמו את בניהם.
בשונה מאחרים שהיו מעורבים בסיפור עליית יהודי אתיופיה רק בפן המבצעי, דני המשיך לאורך כל חייו, ללוות את העדה ולפעול לשילובם ברקמה החברתית הישראלית.
כאיש עסקים ותעשיין, הקים מפעל בנגב והיה בין הראשונים במדינה שפעלו לשילוב מסיבי של בני הקהילה במפעל (שליש מהעובדים היו עולים מאתיופיה !).
כיהן כיועץ שר הביטחון לענייני אתיופים, והוביל יחד עם קצינים וקצינות מהקהילה ובשיתוף אגף כוח אדם של צה"ל למהפך במספר בנות העדה האתיופית אשר התגייסו לצה"ל ובמספר בני ובנות העדה אשר סיימו קורס קצינים.
בהמשך פעל בהתנדבות במסגרת תנועת "אחרי" לגיוס בני הקהילה לשרות משמעותי בצה"ל.
כחבר בוועד המנהל של עמותת גמלאי המוסד הוביל פרויקט לטיפול בילדים אתיופיים בעיר לוד בשיתוף עמותת "המסע אל ציון".
היה נציג ראש המוסד בצוות שהוקם בשותפות בין משרד ראש הממשלה וההסתדרות הציונית להנצחת שמות הנופלים במסע המפרך של בני העדה מאתיופיה לסודן באנדרטה שהוקמה לזכרם בהר הרצל בירושלים.
נמנה על מייסדי וכיום יו"ר עמותת נחשון שהקימה מכינה קדם צבאית כמדרשה למנהיגות חברתית שמקיימת השנה את מחזור כ"ה שלה והכוללת בנים ובנות יוצאי אתיופיה.
מ2017- חבר בוועד המנהל של "טק קריירה", מרכז להכשרת חיילים וחיילות משוחררים יוצאי אתיופיה לעבודה בחברות היי-טק.
חבר בוועד המנהל של עמותת ווסט צגה – מרכז לפסיכותרפיה מותאמת תרבות, בהנהלת ישיטו שמואל.
ביו מייסדי וחבר בוועד המנהל של עמותת נשים אתיופיות מעצימות העוסקת בקידומן החברתי והכלכלי של נשים ומונה אלפי חברות.
בין מייסדי וחבר הוועד המנהל של עמותת ישראלים נגד גזענות.
מעבר לזה, דני פועל למעלה משני עשורים, בהרצאות, בכנסים ובמפגשים שונים להעלאת המודעות לצורך בשילוב בני העדה בישראל והוא פועל ללא לאות גם במסגרת עמותת "ישראלים נגד גזענות" למיגור התופעה המכוערת.
כל הפעילות המפורטת לעיל נעשית בהתנדבות מלאה.
בתמצית ניתן לומר שדני כל חייו עוסק הן בהיבטים המבצעים והן בהיבטים החברתיים כלכליים בהעלאת ושילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
הוא עושה זאת תמיד בכוונה מלאה, בלב הולם, בנפש חפצה, בהתנדבות, במסירות אין קץ ותמיד תמיד בהומור ובצניעות.
על כל אלה ועל דברים אחרים שלא ניתן עדיין לספר, על ההוליסטיות במעשה הנתינה בהקשר של הפרס הזה, אני סבור שאין מתאים מדני לימור ואין ראוי ממנו לקבלו.