סרן פירון מיכאל ז"ל

קורות חיים

מיכאל פירון נולד בתל אביב ב-1923. מ-1936 היה מקשר ב"הגנה". ב-1939 השתתף בקורס מפקדי כיתות מטעם ה"הגנה" ושירת כמדריך בח"ץ (חי"ש צעיר). ב-1941 התגייס לפלמ"ח , לפלוגה ו', שישבה בקיבוץ גבעת חיים ולאחר מכן בקיבוצים כפר גלעדי, דן ודפנה.
ב-1944 עזב את הפלמ"ח לאחר שלא נשלח לקורס מפקדי מחלקות, והחל ללמוד משפטים. הוסמך כעורך-דין זמן קצר לפני מלחמת העצמאות. ב-1947, עם פרוץ הקרבות בתגובה להכרזת האו"ם, חזר לפלמ"ח ונשלח כסמל מודיעין לחטיבת הנגב.
לאחר הקמת צה"ל, קיבל דרגת קצונה ומונה לקצין תחבורה של חטיבת הנגב. ב-1948, עם הקמתה של הפרקליטות הצבאית, מונה לתובע המשפטי של חטיבת יפתח. ב-1949 מונה למפקדה של יחידת ביטחון שדה.
ב-1950 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן והחל לעבוד כעורך-דין. הקים משרד עצמאי לעריכת דין ועסק במקצוע זה עד פטירתו. 

המידע באדיבות ספרו של שי אלוני "הלוחמים" תיעוד עכשווי של הלוחם היהודי עד קום המדינה, 2007.

בשנים 1965–1976 כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.
מיכאל פירון היה יועץ משפטי ופעיל במפא"י ולאחר מכן במפלגת העבודה. הוא עמד בראש אגודת את"א - אזרחים תומכי אשכול, שסייעה בבחירתו של לוי אשכול לראשות הממשלה, וב-1981 הקים יחד עם שמואל פרנקל את אגודת "אלף - אזרחים למען פרס", לתמיכה בשמעון פרס בהתמודדות הפנימית במפלגת העבודה מול יצחק רבין ולקראת הבחירות לכנסת העשירית. 
ב-2007 הוענק לו אות יקיר לשכת עורכי הדין. פירון היה אספן בולט של יצירות אמנות ישראלית. מיכאל פירון נפטר ב-30 ביוני 2005. 

המידע באדיבות ויקיפידיה.