פנואל וינברג ישראלה ז"ל

קורות חיים

ישראלה נולדה בחיפה בשנת 1930 להוריה חנה ודוד וינברג. שנות ילדותה עברו עליה בחדרה המושבה. מוריה, שהיו מחנכים בגישתם, הדגישו את הקניית השפה העברית, אהבת הארץ והיחס למסורת ישראל. הייתה חניכה של תנועת הנוער "המכבי הצעיר". להמשך לימודיה עברה לחוות הלימוד החקלאית בתלפיות, בירושלים. בסיום לימודיה הצטרפה להכשרה מגוייסת של הפלמ"ח בקיבוץ בית-השיטה. במסגרת זו נשלחה לקורס לגידול יוני דואר. עם סיומו הקימה וטיפלה בשובך יוני דואר של היחידה. עיקר עבודה במשק הייתה בבתי ילדים. בסוף שנת 1947, כצורך ביטחוני ופוליטי, הצטרפה ההכשרה המגוייסת - הכשרת בית השיטה "במעלה" לגרעין "משאבים" של יוצאי הפלמ"ח ויחד עלו להתיישבות ברמת הנגב. הם הקימו את חלוצה, ליד העיר הקדומה בעלת אותו השם. היה זה אזור שומם, רק דיונות חול ללא מים, ומעל שמים - ממש שומקום. העלייה לקרקע הייתה ב-19 בנובמבר 1947. עם תחילת המתיחות הביטחונית בנגב בסוף 1947 הגיעה תגבורת למקום של יוצאי פלמ"ח מחיפה. יחד היוו האנשים את הבסיס של הכוח הלוחם בדרום הנגב, ממנו הוקם הגדוד השמיני של חטיבת הנגב. עם סיום המלחמה נעזב הקיבוץ ואנשיו עברו בחלקם להקים את קיבוץ משאבי שדה. ישראלה הכירה בחלוצה את יאיר פינקל, שם נרקמה חברותם. הם נישאו בשנת 1949 ועם עזיבת המקום, המשיך יאיר בצבא וישראלה פנתה ללימודי הוראה בסמינר לגננות של זרם העובדים "גבעת השלושה". בסיום לימודיה הוצבה כגננת במעברת עולים בפרדס חנה ולאחר מכן עבדה בקיבוץ משמרות. בקיץ 1951 עברו ישראלה ויאיר לרחובות. יאיר עבד כמדריך חקלאי מטעם משרד החקלאות וישראלה עבדה כגננת. עם השנים נולדו ערן וניר, הבנים. הבית גדל, החצר טופחה והובאו ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים מרחבי הנגב. ישראלה עסקה כתחביב באומנויות, בעיקר בעשיית מוזיאיקה. לימים הסבה מקצוע ולמדה עיצוב פנים במסגרת מ.ט.ל. של הטכניון. מקצועה החדש איפשר לה לתת ביטוי ליכולתה התכנונית, היצירתית והאסתטית. ישראלה נפטרה ב-15 בפברואר שנת 2010. מסר את הפרטים: בעלה, יאיר פנואל.