לוחם צברי זכריה

קורות חיים

זכריה צברי בן עמרם ושולמית נולד בתימן בשנת 1927. היה הבכור מבין ארבעה בנים.
לאחר תלאות הדרך, עלה לארץ עם אמו ואחיו בשנת 1939,  לארץ למעברת "שער עליה" בתל-אביב. משם עברו אחר כך להתגורר בשכונת מרמורק  ברחובות. 
בשנת 1942 הצטרף זכריה להכשרה בקבוצת כנרת, ובשנת 1944 הצטרף לפלמ"ח לקיבוץ כפר-גלעדי. 
זכריה לחם בחטיבת גבעתי גדוד 52 והשתתף, בין היתר, בליווי שיירות לירושלים. היה בין פורצי  הדרך במבצע "נחשון", כיבוש תחנת הרדאר הירדנית ליד קריית-ענבים ועוד. 
זכריה נפצע בקרב לכיבוש משלט 7 בדרום ואושפז משך כחדשיים בבית-חולים. לאחר השחרור מבית החולים, חזר לשרת במחנה צריפין עד שחרורו מצה"ל בשנת 1948. בשנה זו  נישא לשרה לבית שרעבי וויחד הביאו לעולם ארבעה ילדים. בשנת 1970 התאלמן זכריה מאשתו האהובה אשר נפטרה בהיותה בת ארבעים. 
זכריה עבד ב"פרי תנובה" וכיהן כיושב-ראש ועד העובדים במשך עשרים שנה. הוא נודע בחריצותו ואהוב על העובדים. 
בשנת 1976 נישא למרים, חברתו לעבודה.
בשנת 1988 פרש לגמלאות לאחר 38 שנות עבודה. הוא היה מסור לטיפוח משפחתו, ללימוד תורה. בין תחביביו גידול בוסתן עצי פרי בגינת ביתו ונסיעות וטיולים בעולם.