לוחם קליינברגר נתן ז"ל

קורות חיים

נתן נולד בשישי במאי, שנת 1929 בעיירה וייליצ'קה, שליד העיר קראקוב בפולין. הוא נשלח עם משפחתו למחנה הריכוז מאוטהאוזן, שם נכחדה משפחתו. בששה במאי 1945 שוחר המחנה על ידי הצבא האמריקאי. נתן החליט לא לשוב לפולין לאחר שהבין שכל משפחתו הקרובה ניספתה בשואה.
לאחר השחרור הצטרף לקבוצת נערים שהובלו על ידי חיילי הבריגאדה היהודית לאיטליה, לכפר דייגים "סנטה מריה די באני". הוא שהה שם כארבעה חודשים עד להשגת אשרות כניסה ובתחילת חודש נובמבר 1945 עלו לארץ באופן חוקי. הוא הופנה עם קבוצתו, במסגרת עלית הנוער,לקיבוץ גבעת השלשה.
בשנת 1947 התאחדו עם קבוצת ילידי הארץ מתנועת "הנוער העובד" ויחד היוו גרעין הכשרה. הם התגייסו לפלמ"ח כהכשרת גבעת השלושה. הילדים היו למחלקה בגדוד החמישי בחטיבת הראל. בתחילת מלחמת העצמאות לקחו חלק בליווי שיירות לירושלים ובשלב מאוחר יותר עבר עם כל הגדוד על ציודו לירושלים בשיירה שהותקפה בשער הגיא ולאחריה נותק הקשר היבשתי. חלק מן הגדוד מוקם במחנה שנלר וחלקו בבניין הסמינר למורים בבית הכרם. הוא עם מחלקתו לקחו חלק בקרבות בשכונות העיר ובמשלטים סביבה.
במהלך כבוש מנזר מר אליאס ומיקוש חצר המנזר, שימש נתן כחבלן ונפצע קשה ואושפז. לאחר טיפולים רפואיים ממושכים וסיעוד שניתן על ידי חברתו דאז ורעייתו דהיום, הלה, הותאמו פרוטזות לשתי כפות ידיו.
הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית וסיים בהצטיינות בשנת 1958. התמחה בלשכת פרקליט מחוז חיפה והתקדם עד לדרגת סגן פרקליט המחוז. בשנת 1970, נעתר לבקשת נשיא בית המשפט המחוזי דאז, ד"ר עציוני והגיש מועמדותו להתמנות כשופט שלום. באפריל 1976 מונה לשופט מחוזי בבית המשפט המחוזי בנצרת ובינואר 1980 עבר לכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. בינואר 1994 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ובינואר 1998 מונה לנשיא בית המשפט הזה.
במאי 1999 פרש לגמלאות. נתן היה בעל להלה, אב לבן רמי ולבת מרים וסב ליותם, נועה ואורי, ילדיו של רמי ולחמוטל ועופר, ילדיה של מרים. נתן והלה קליינברגר התגוררו בתל אביב, עד לפטירתו של נתן ב-21 בספטמבר שנת 2014.
נתן קליינברגר נטמן בבית העלמין "נחלה נכונה" בכפר סבא ביום שני ה-22 בספטמבר 2014.
הלה קליינברגר נפטרה ב-7 באפריל 2023.