סמלת קלמן מאושר רינה רות

קורות חיים

רינה נולדה להוריה מרים ומשה מאושר בגבעתיים בחודש  ינואר 1930. רינה היא בוגרת בית הספר העממי בשכונת בורוכוב ותיכון חקלאי לבנות בפתח תקווה. עם סיום לימודי התיכון, בנות הכיתה, כולן חברות בתנועת "הנוער העובד", הצטרפו לפלמ"ח כהכשרה מגויסת לקיבוץ אשדות יעקב. ההכשרה נקראה הכשרת 'עמל' וחבריה הגיעו לאשדות יעקב בחודש ספטמבר 1946. להכשרה זו הצטרפה קבוצת בנים מתנועת "הנוער העובד" מפתח-תקווה ומהקריות. ההכשרה הייתה חלק מפלוגה ג' של הגדוד השלישי. החל מחודש אוקטובר 1947 ועד לתחילת חודש יוני 1948 שימשה רינה כמזכירת מטה הגדוד השלישי וליוותה את כל הפעולות המבצעיות והאחרות של הגדוד, לרבות הפעולות שנעשו במחתרת, עד התפנות אחרוני האנגלים מהגליל המזרחי בחודש אפריל 1948. ביום ה-3 בינוי 1948, במהלך ירידת הגדוד השלישי מהגליל למחנה סרפנד (צריפין), רינה נפצעה בהפצצת העיר ראשוןן לציון  על ידי מטוסים מצריים ואושפזה בבית החולים 'הדסה' בתל אביב. עם שחרורה מבית החולים הצטרפה לצוות בראשותו של עו"ד חוטר-ישי בהכנות למשפט הצבאי של מנהיגי לח"י שהואשמו ברצח המתווך מטעם האו"ם, פולקה ברנדוט, ב-17 בספטמבר 1948. בהמשך, מונתה למזכירתו של עו"ד חוטר-ישי, התובע במשפטם של נתן ילין-מור, פרידמן ומתי שמואלביץ', משפט שנערך בעיר עכו. לאחר מכן עברה לעבוד במשרדו של עו"ד חוטר-ישי שהקים את המחלקה המשפטית בצה"ל.

בחודש מאי 1949 נישאה רינה למשה קלמן, סגן מפקד חטיבת יפתח והשתחררה מצה"ל. היא סיימה את לימודיה כגננת בסמינר גבעת השלושה (כיום סמינר שיין) והוסמכה כגננת. בראשית שנת 1951 יצאה עם משה ללימודים בארצות-הברית, שם השלימה לימודי תעודה בחינוך. בשובם ארצה בשנת 1958 לימדה עברית באולפנים לעולים חדשים ועבדה במסגרת תוכניות העשרה בבית ספר לעולים חדשים ועם אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך. כבוגרת אולפן למדריכים לריקודי עם, הועסקה כמדריכה בבית ספר לחינוך מיוחד 'רימון' ברמת השרון. במשך שנים רבות, והרבה מעבר לגיל הפרישה, שימשה כמורה במכון 'וינגייט' במסלול תנועה, מוסיקה ומחול לאוכלוסייה הבוגרת. רינה אם לארבעה ילדים וסבתא ל-12 נכדים מתגוררת ברמת השרון.