לוחם צפורי יהודה ג'ימי ז"ל

קורות חיים

יהודה צפורי נולד בתל-אביב, ישראל ב-15.12.1930, להוריו צדוק ורחל. ברשות המשפחה תעודת הלידה המקורית מתקופת המנדט.
הוא גדל בשדרות קק"ל בעיר (היום שדרות בן גוריון) ולאחר מספר שנים עבר להתגורר בשכונת מחנה יהודה, בפתח תקוה, ומשפחתו הייתה בין ארבעת הבתים הראשונים בשכונה, שהייתה מוקפת פרדסים - שכונה של יוצאי תימן שזהו מוצאו העדתי של יהודה.

יהודה הצטרף לפלמ"ח לחטיבת יפתח/הגדוד הראשון, עוד טרם שמלאו לו 18. הדבר הראשון שעשה לאחר שהתנדב לפלמ"ח, עוד לפני שלמד לירות, הוא להתנדב להצטרף לקבוצה שהעבירה נשק ותחמושת לצפת (צעד קדימה מתוך השורות כשחיפשו מתנדבים). יהודה קיבל
שק שהכיל רימונים והם צעדו ברגל דרך ההרים לצפת. בדרך נהיה חור בשק וכל הזמן הרימונים נפלו ויהודה היה צריך לאסוף אותם כל הזמן חזרה, ואת הלילה שהם ישנו בהרי צפת הוא לא שכח בשל הקור חודר העצמות שהיה שם ושהוא הגיע עם לבוש לא מתאים. המסקנה שלו מהפעולה הראשונה הייתה לא להתנדב, חכה שינדבו אותך.
בין הפעולות הראשונות, אם לא הראשונה שהשתתף בהן יהודה, הוא להצטרף לליל פשיטה על 4 כפרים בלבנון. הגשש מאחד הקיבוצים שליווה את הקבוצה אליה יהודה הצטרף, אמר לו ללכת לפניו תוך שהוא מכוון אותו כל הזמן לאן ללכת (כאן ימינה וכו'). יהודה התמים והטרי פנה אליו במהלך הדרך והציע לו שבמקום שהגשש יכוון אותו כל הזמן, שהגשש ילך ראשון והוא ילך אחריו. מההסבר והנזיפה שקיבל, הבין  יהודה שכל המטרה של ההליכה שלו קדימה היא להוות מגלה מוקשים אנושי וכפי שסיפר שהגשש מהקיבוץ אמר לו: טיפש, אם אתה תלך, אני אמשיך להוביל את 
יתר הקבוצה אבל אם אני אלך, יתר הקבוצה לא תדע את הדרך למשימה או חזרה, אז תמשיך ללכת. ויהודה המשיך ללכת ראשון. לאחר ביצוע המשימה, הקבוצה שבה בשלום לישראל וכאמור לאחר מה שקרה באותו לילה באותו כפר וביתר הכפרים שהפלמ"ח פשט עליהם הוביל לכך שהצבא הלבנוני עבר למעשה ביתר המלחמה להגן על הגבול שלהם ולא השתתף באופן פעיל בקרבות מול ישראל.
יהודה השתתף בקרב קשה מאוד, קרב על חירבת כוריכור-שילטא, ליד מודיעין של היום, שבמהלכו נהרגו רבים מההכשרה בקרב מול הלגיון הירדני ואת מה שנותר מהגופות יכלו לאסוף רק לאחר מלחמת השחרור.
לאחר אותו קרב חיברו ביחד יחידות נוספות על מנת לייצר יחידות לוחמות חדשות.
עיריית מודיעין ערכה מספר אירועים (בשנים 2000-2008) לחברי הפלמ"ח על מנת להנציח את פועלם בפעולות באזור, שיהודה השתתף בהם.
יהודה השתתף גם במבצעים נוספים באזור המרכז ובקרבות שקשורים לשחרור לוד ורמלה ויציאת הערבים מערים אלה לאחר מכן.
בנוסף, יהודה השתתף בקרבות בחזית הדרום והגיע לבאר שבע ואום רשרש (אילת) בסמוך לאחר שחרורן.

בשירות סדיר שרת יהודה 1 שנים ו-11 חודשים ובמילואים שרת  34 שנים ו- 11 חודשים.
הוא בעל אותות: הקוממיות, סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים.

יהודה הקים את ביתו בשכונת ילדותו לאחר שהתחתן עם דורה בשנת 1957 . נולדו להם חמישה ילדים: גילה, יורם, אתי, ליאורה ומירי (מרים). יהודה עבד עשרות שנים בחברת קניאל לקופסאות פח עד שהגיע להיות מנהל יחידת הבינוי שם. ליהודה היה רישיון קבלן, וכל חייו אהב  לפרק ולבנות דברים – גם בביתו.
 
יהודה נפטר ב- 9.4.2009. הוא  חי חיים טובים והיה אהוב על משפחתו ושימש דוגמה ומופת להם בעצם שירותו בפלמ"ח ובכלל. זו זכות גדולה עבורנו.

את הפרטים העבירה מירי צפורי-שדה, בתו של יהודה.