שלוי דוידסקו חיה חייקה

קורות חיים

חיה דוידסקו- שלוי נקראה על שם סבתה מצד אביה. היא הבכורה מבין שלושה ילדים: חיה, אביבה, וגיורא (אחיה מאב אחר). 
בילדותה, גרה בשכונת אחוזה בחיפה בבית עם גג מפח. בבית היו שני חדרים, מרפסת ומטבח. בבית היו מים זורמים, שירותים ומקלחת.
כשהייתה בת שש, היו פרעות של הערבים ביהודים. מספרת, שאז היו נוסעים באוטובוסים עם מלווים. פעם, אחד המלווים נהרג כשהושלך עליו רימון. כשהייתה בת תשע פרצה מלחמת העולם השנייה. היא זוכרת שהם רצו למקלט וראו דרך הפתח איך נופלות פצצות על חוף הים של חיפה לעבר בתי הזיקוק. בסביבות גיל עשר, עברה לגור בפתח תקווה מפני שאימה עבדה בבית החולים בלינסון.
למדה בבית הספר העממי באחוזה, ולאחר מכן בבית ספר חקלאי לבנות, בפתח-תקווה. קבוצתה התחברה עם קבוצת בנים - פתח-תקווה וקריית-חיים וכך יצרו את הגרעין שיצא להכשרה באשדות-יעקב.
בגיל חמש-עשרה נשבעה ל"הגנה". היא מספרת שהכניסו אותם לחדר אחד אחד, השביעו על ספר תורה ואקדח ואמרו להם להגיד: "אני נשבע לשמור אמונים למולדת" וכדומה.
בשנת  1946, בגיל 16, הצטרפה לפלמ"ח יחד עם הכשרת אשדות יעקב, לחטיבת יפתח בתפקיד חובשת קרבית בהר כנען בצפת.
על השמירה על העיר צפת היא מספרת שהבחורות שמרו על הר כנען לבדן, בלי הבחורים. הן היו מול המשטרה שהיו בה רק ערבים. הבחורים יצאו בלילה לשמירה על עין זיתים, בירייה וצפת ולכיבוש ישובים.
בשנת 1948 כאשר פרצה מלחמת השחרור, שירתה בפלמ"ח בתור חובשת פלוגתית ומדריכה, על הר כנען הייתה אחות בבית חולים שדה.

לאחר המלחמה עלה הגרעין להתיישבות והקים את קיבוץ יפתח יחד עם הכשרת גבת . בקיבוץ יפתח עבדה בתור אקונומית, לולנית, סייעת שיניים וקוסמטיקאית. לאחר מכן עברה לעבוד בכל-בו (החנות של הקיבוץ) ולאחר מכן במפעל נטפים בהרכבת חלקי טפטפות.

בזמן העברת הפרטים, פונתה חיה שלוי עם חברי יפתח למלון גני גינוסר. 

את הפרטים העביר אודי שלוי, בנה של חיה.