וינטר מוסבכר חנה

קורות חיים

סיפורה של חנה וינטר: ההורים של חנה, ארנסט ומילי, נישאו בפרנקפורט אם מיין, גרמניה בשנת 1919. לזוג נולדו שלושה ילדים: קרל, חנה שנקראה בגרמניה הנלורה וחוה. ארנסט סיים תואר שלישי במשפטים, כיהן כיושב ראש של חברה לגומי ובמקביל פתח עם שותף משרד עצמאי לעריכת דין ושירותי נוטריון. עם הופעת הנאציזם וכשנשללה מאביה הזכות להופיע במסגרת עבודתו בבתי משפט, ולאחר שחנה חוותה התנכלות של הנוער ההיטלראי, המשפחה החליטה לעלות ארצה. ההורים ערכו ביקור מקדים בארץ, בשנת 1935 והחליטו להשתקע ברמות השבים. תוך חצי שנה נארזו המטלטלים ונמכרו החפצים שהושארו ובאפריל 1936 המשפחה, חמש נפשות ואימו של ארנסט עלו ארצה באניה תל- אביב. בשלושת החודשים הראשונים הם התגוררו בפנסיון על הכרמל וביולי 1936 הם הגיעו לרמות השבים. תחילה התגוררו בבית של קרובי משפחה שנסעו לתקופה מוגבלת לאנגליה וניהלו את המשק, הלול והירקות. במקביל, ההורים רכשו חלקת אדמה סמוכה והחלו בבניית בית המגורים והלולים. חנה שסיימה חמש שנות לימוד בפרנקפורט, ארבע בבית ספר יסודי מעורב לילדים נוצרים ויהודים ושנה בבית הספר התיכון היהודי פילנטרופין השתלבה בארץ בכיתה ה' בבית הספר המחוזי לילדי עובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ בכפר מל"ל. השנים הראשונות הוקדשו ללימוד השפה העברית. בסיום בית הספר, בתום תשע שנות לימוד חנה החלה לעבוד. היא עזרה להוריה במשק ובמקביל החלה לעבוד במדגרת הישוב. בנוסף, חנה למדה בבקרים תפירה אצל תופרת ברעננה. בהיותה בת 15, חנה הצטרפה לתנועת "הנוער העובד" בסניף המקומי. עם התפרקות הקבוצה עברה לקבוצת הקשרים של הגדנ"ע ברעננה ובמקביל השתתפה ביחד עם הנוער המקומי בשיעורים להפעלת רובה קנדי שהועברו על ידי האחראי על הג"א [משמר אזרחי]. בשנת 1944, היא נישאה לאכסל וולפסון ולאחר שלוש וחצי שנים קשות שבמהלכן הוריה נפטרו ואחיה הגר לארה"ב היא החליטה להיפרד מאכסל ולהתגייס לפלמ"ח. התפקיד: איסוף ותיקון מפות טופוגרפיות במטה הפלמ"ח. הדרגה אחרונה: טוראית. היא שרתה ברחוב הירקון, במלון ריץ'. לאחר שהמלון הופצץ על ידי האיטלקים המפקדה הועברה ליפו. חנה זוכרת שהיא שירתה ביחד עם לאה שלוסברג (לימים רבין). כן השתתפה בפעילויות/ מבצעים: ליווי שיירה אחת לקסטל. חנה זוכרת שעם הגעת האוניה אלטלנה ביוני 1948 לחופי תל אביב הופגז מטה הפלמ"ח ואחד מהחיילים שהיו עימה נפצע. בשנת 1947 חנה הכירה את אבנר וינטר ולאחר שנתיים הם נישאו. נולדו להם שני ילדים, אילן ב- 1950 ודניאלה ב- 1953. חנה ואבנר המשיכו להתגורר בבית ברמות השבים, והם התפרנסו בעיקר מלול ההטלה. אבנר אף המציא מספר פטנטים בתחום זה. אבנר נפטר בפתאומיות בשנת 1991 ושני הילדים מתגוררים בחו"ל, אילן באנגליה ודניאלה בארה"ב. למרות גילה, חנה ממשיכה לשמור על חיוניותה, היא עצמאית בניהול משק הבית, נוהגת בסביבה הקרובה ועורכת את קניותיה. היא ממשיכה להתגורר ברמות השבים, משחקת ברידג' עם חברותיה פעם בשבוע ומשתתפת בהרצאות של מועדון הותיקים בישוב. היא נהנית לשוחח עם ילדיה בסקייפ, לקרוא חדשות באינטרנט, לשחק במחשב ולצפות בסרטונים.