לוחמת גוזס סבוראי איה ז"ל

קורות חיים

איה גוזס סבוראי נולדה בעין חרוד ב-5.5.1922 לשרה יצקר ולשמואל סבוראי, אנשי העלייה השנייה ממייסדי עין חרוד.
פרט לארבע שנים בבית קשת, קיבוץ מייסודו של הפלמ"ח, איה חיה בעין חרוד עד למותה ביום 4.12.2004.
במאי 1942 התגייסה איה לפלמ"ח, לפלוגה א', כיתת קשר. 
היא השתחררה בסוף 1944 והייתה בין מקימי קיבוץ בית קשת, הקיבוץ הראשון של משתחררי הפלמ"ח. בבית קשת הכירה את אישה, שלמה גוזס וכשנישאו חזרה לביתה, עין חרוד. בעין חרוד הייתה מורה לחינוך מיוחד כעשרים שנה, וכן עבדה כעורכת יומן עין חרוד וכעורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בעת הפנסיה הצטרפה לצוות פינת החי (עובד מיכאלי בן כיתתה ורפי לביא) וטיפחה את פינת הצומח בפינת החי - גינה בוטנית לימודית להכרת צמחיית הגלבוע.
איה כתבה וערכה בהוצאת הקיבוץ המאוחד שני ספרים על האישה בפלמ"ח: "ספרי לי ספרי לי" ו"הפלמחאיות במלחמת תש"ח". בספרים אלה ניסתה לתאר את ההוויה הייחודית של הפלמ"ח דרך קולן של הפלמחאיות.
לאיה ולשלמה גוזס נולדו ארבעה ילדים: יעקב גוזס, עמירם גוזס, ענבל גוזס ומרים לידור. הם זכו לשבעה נכדים ונכדות.
איה נפטרה ב-4.12.2004.

את תיאור קורותיה כתבו בנותיה, ענבל גוזס ומרים לידור, ונכדתה, מור לידור.