אורקין מאיר ז"ל

קורות חיים

מאיר נולד בעיר ביאליסטוק, פולין בשנת 1914 להוריו ליבה וקלמן. הוא גדל בבית ציוני, בעיר גדולהו מיוחדת עם רוב יהודי בקרב האוכלוסייה. מפחד של גיוס לצבא הפולני, עלה ארצה בחודש מאי שנת 1936. הצטרף לגרעין "עמל" אשר השלים מאוחר יותר את קיבוץ עין-הכורם בראשון לציון. עם השנים, הצטרפו אליו חברי הגרעין שלו וביניהם רבים ממייסדי קיבוץ עברון. מאיר התגייס לפלמ"ח, לפלוגה ב', בשנת 1942. עבר אימונים בקיבוץ אילון, קורס חבלה בג'וערה והכשרה ימית בקיסריה. הוא התגלה כאיש ארגון טוב ובעל תושייה. במלחמת העצמאות שימש כקצין אפסנאות בחטיבת הנגב. בשנת 1949 עם סיום פעילותו הצבאית, שב לקיבוצו עברון, שם התאחד מחדש עם אהובתו חייקה אשר עלתה ארצה. יחד הקימו משפחה לתפארת עם הולדת הבנות לאה ויוספה. פעילות אזרחית: מאיר היה פעיל בתחומים רבים, שימש כראש המועצה האזורית געתון, ייסד את חברת "יוגבי הגליל", חברה לציוד חקלאי אשר היוותה שיתוף חקלאי של מספר קיבוצים. בהמשך השנים היה גזבר הקיבוץ מספר פעמים. גויס לתפקיד גזבר חברת "חריש" לעבודות עפר והכשרת קרקעות. היא ביצעה מספר פרוייקטים גדולים: בניית מאגרי מים, סלילת כבישים, שדות תעופה, מפעלי מים ועוד. לאחר מכן פעל במסגרת מוזיאון התפוצות, יזם הוצאת ספרים במסגרת קיבוץ עברון, ספר עברון א' וב', ספר "והגדת לבניך" [ספר ראיונות של מאיר עם חברי הקיבוץ אשר עברו את השואה]. פירסם את הביוגרפיה של רעייתו חייקה גרוסמן ואף זכה לכתב ספר על תולדות חייו "מאיר של חייקה, תולדות-מעשים-הגות". מאיר שימש גם כמזכיר המכון ללימוד ערביים בגבעת חביבה. במסגרת זו פעל למען הוצאת האנתולוגיה על השואה בערבית. מאיר היה מפ"מיק בלב ובנפש. ראה עצמו חלק בלתי נפרד מהמפלגה ומהתנועה. פציעתה של חייקה הובילה אותו לסעוד אותה במשך שלוש שנים עד לפטירתה. לאחר מכן פעל להקמת "בית חייקה", בעברון. מאיר אורקין היה חבר קיבוץ עברון בגליל המערבי. בעלה של חייקה גרוסמן המנוחה. מאיר נפטר ב-8 בדצמבר שנת 2010 ונקבר בקיבוצו עברון, למחרת היום. המידע מתבסס על כתבה של סימה טלמון בידיעות הקיבוץ, 11 בפברואר 2011.