דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

לוחם בוסני דב דוד אלמוני

בן יונה וחיים
נולד בתימן
ב-25/3/1928
עלה ב-1933
גוייס ב-6/1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' ה', מטה הפלמ"ח
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949

קורות חיים

דוב נולד ב 28/03/25 בצנעא, תימן, להוריו יפה וחיים בוסני. עלה ארצה כשהיה בן 5 עם אימו ושלושת אחיו הקטנים ועם אחותו בת השבע.
אחרי מסע מפרך על חמורים , הגיעו לעדן ושם נפגשו עם האב ומשם שטו באוניה לנמל יפו. בתחילה התגוררו ביפו בבית משפחה מוסלמית . לבעל הבית קראו אבו זוהדי. יחד איתם גרה עוד משפחה יהודיה, לכל משפחה חדר אחד. אבו זוהדי התנהג אליהם יפה. באפריל 1936 הזהיר את אביו של דוב לעזוב מיד את יפו משום שלמחרת, ביום שישי, תתחיל שחיטה של היהודים ביפו. הסוכנות היהודית הודיעה לפני כן שעל היהודים לברוח מיד מיפו, ולהגיע לקולנוע בית העם. מבית העם חולקו כולם לבתים של קרובי משפחה. משפחת בוסני נאלצה לעבור לגור אצל אחיו של האב ברחוב בן יהודה. אחרי 3 שנים עברו לבית (צריף) משלהם ברחוב עמוס בצפון ת"א. דוב למד בבי"ס אהבת ציון, אחר-כך בבי"ס גאולה. וב"לדוגמה" בכיתות ה-ח', שם משה בליך היה המחנך. קסם של מורה. אחרי סיום הלימודים, דוב עבד במוסך פורד בדרום ת"א. ביוני 1945 התגייס לפלמ"ח. אחרי הגיוס לפלמ"ח ביוני 1945 דוב נשלח לרמת הכובש ואח"כ לקיבוץ גבעת חיים. המגוייסים עבדו והתאמנו בפיקודו של המ"כ חיים ויישלבוים. בין המפקדים היו גם משה ברכמן,חיים ברלב (שכונה "חיים כידוני"), נתן שחם. אחרי מספר חודשים דוב נשלח לקורס מכי"ם בג'וערה בפיקודו של צביקה זמיר שהיה גאון צבאי. ב-17-16 ביוני 1946 דוב השתתף בפיצוץ גשר בנות יעקב. הוא הניח חומר נפץ. קיבל 2 כדורים בחזה ונפגע קשה
בריאה הימנית. דוב אושפז מספר חודשים בבית חולים בילינסון עד שהבריא . מאז נחשב כנכה צהל %60 נכות. אחרי האשפוז דוב חזר לגבעת חיים. בתקופת מלחמת השחרור היה אחראי על מטה הפלמ"ח במלון סאבוי בטיילת ת"א, לשם הגיעו המפקדים לדווח על הפעילות.

פעילות אזרחית: אחרי המלחמה עבד כנהג בשרות ההסעות הממשלתי. היה נהג של השר למסחר ותעשיה. בתמיכת משרד הביטחון דוב למד שנתיים גרפיקה בבצלאל וגר בירושלים. אחרי שקיבל המלצה מצייר ידוע, משרד הביטחון נתן לדוב מלגה לשנתיים ללימוד ציור בפריז. בפריז דוב למד שנתיים בבי"ס " גראן שומייר" ואח"כ עוד 4 שנים ב"בוזאר" אחרי עשר שנים של לימוד וציור בפריז ונישואין לסבין השוויצרית, דוב חזר לישראל, ממש בזמן לחוות את מלחמת ששת הימים. רבים מציוריו מתארים את הנופים והאנשים בגדה המערבית ( כשהחקלאות והבניה היו עדיין בשיטות העתיקות). במשך השנים דוב הציג תערוכות בצרפת, שוויץ, ארה"ב וישראל. קיבל תמיד ביקורות חיוביות. נכתב עליו למשל: " סגנון הציור שלו פיגורטיבי ריאליסטי, מבוצע בטכניקה צבעונית מיוחדת, עשירה ותוססת". ב 1975 נישא בשנית, לורדה,ועבר לגור בכרכור. לורדה ודוב נולדו שני ילדים: אמיר ורוני, יחד עם ארבעה נכדים. דוב וורדה מתגוררים בפרס-חנה, כרכור.

המידע נמסר על ידי ורדה בוסני מפיו של דוב.

אלבום תמונות