סמל ברגמן מרדכי מוטקה ז"ל

קורות חיים

מרדכי נולד בתל-אביב להוריו חיה-רחל ויוסף ברגמן, ב-7 ביוני שנת 1928. המשפחה התגוררה בשכונת נורדיה.
התחיל ללמוד בבית ספר דתי ומשם עבר ללמוד בבית הספר הכרמל.
חבורה של 10 חברי ילדות ונעורים מתל אביב התכנסנו בקן הנוער העובד, ועם עוד צעירים מסניפים אחרים  מלאנו את האוטובוס הראשון שיצא מתל אביב לחבור לשורות הפלמ"ח. קראו לנו הכשרת "ברוקלין" על-שם בית הקפה המפורסם בו ישבנו בתל-אביב. הגיוס לפלמ"ח היה במסגרת הגדוד השלישי.
הגענו ליעד בגליל והלינו אותנו בצריף. ביצענו אימונים ופעולות בצוותא עם הכשרת דפנה (צופים). פעולה ראשונה – הקמת חומת ביצורים בלהבות הבשן להגנה על בתי הקיבוץ ממתקפה סורית. ממטולה יצאו הלוחמים לפעולת פיצוץ גשר הליטני למרגלות הבופור. עזרנו זה לזה בהליכה המרובה והקשה. אנחנו הראשונים שיצאנו לכיבוש משטרת נבי יושע (כבר בפעולת ההסחה הראשונה כשמשימה הרדמת השומרים בשביל הגישה, בפיקוד איציק הוכמן ז"ל). הקרב נכשל ובו נהרגו 28 אנשי פלמח. מאז משטרת נבי יושע מכונה מצודת כ"ח.
משם עברנו לראש פינה והתקדמנו לכיבוש צפת. אחרי הנסיון הראשון של הגדוד הראשון, הגדוד שלנו הגיע לניסיון השני, לתפקיד העלאת ה"דוידקות" למעלה באמצעות חמורים ועל ידינו ברגל. והפעלת הדוידקה בפגיעת  ה"בול" הקריטית בכיבוש העיר. לאחר ההפוגה הראשונה בסרפנד, מחלקת הפלמח ירדה לכיוון תל אביב. גדוד השלישי של חטיבת יפתח נחלץ לעזרה בכיבוש רמלה-לוד המכונה "מבצע דני".
לאחר המבצע עבר מטה הפלמ"ח "לבית הירוק" ביפו. בין האימונים והפעולות הקרביות, הקבוצה פעלה לגיבוי ושמירה על קיום חיים אזרחיים נאותים. כמו ליווי אוטובוס אגד משוריין, ליווי שיירות אספקת חלב מהמשקים לחלסה (קריית שמונה), פינוי ילדי רמות נפתלי, ומשימות  שונות וכל מה שהגדוד השתתף בו.
אחד המבצעים הזכורים לי שיצאנו מכפר גלעדי לכיוון טבריה להביא אספקת מזון. אחד החיילים שעמד במשאית כמשקיף על הדרך ביקש חילוף וחייל אחר נענה. רגע אחרי החילוף נורה כדור והחייל המחליף נהרג. לקחנו את ההרוג לבית החולים בטבריה לחבישה. בדרך חזרה על הספסל האחורי באוטובוס הונחה הגופה עד שהגענו ליעד- יסוד המעלה, מקום מגוריו של אותו החייל ז"ל.
לאחר כיבוש העיר צפת בידי גדוד הפלמח בו שירתתי, נתקלנו בשני תושבים שהובילו חמור עליו היה מונח גבר הרוג בשם שמעון. את שמו אני יודע מכיוון שהחמור הובל על ידי שני בני משפחה של ההרוג שצעדו לצד החמור ויללו "שמעון, יא שמעון... שמעון יא שמעון!!!"
בעת שהות הגדוד במחנה סרפנד הועברתי לתפקיד חדש במטה הפלמ"ח, ב"בית הירוק" בתל אביב. כקצין עיתונות במטה הפלמ"ח. עם פירוק הפלמ"ח שובצתי בחיל המודיעין שזה מכבר הוקם.
את אשתי, שולמית, הכרתי בגיל 20 בשירותי בצבא במטה הפלמח אשר היה באותה התקופה במלון ריץ בתל אביב, המשקיף על שפת הים. שם השקפתי עליה משתזפת על שפת הים ולקחתי החלטה לרדת אל החוף ולדבר איתה. בהמשך הדרך נולדו לנו 2 בנות. איריס הבכורה, ורונית שנה וחצי אחריה.
עבדתי כמנכ"ל בית חרושת לטקסטיל, "לויט ובניו". למדתי ראיית חשבון כמקצוע בבית ספר "מרכז מורים מוסמכים".
מהרגע בו יכולתי טסתי ברחבי העולם ועד היום זה הדבר האהוב עלי. היום יש לי 5 נכדים, נכדה אחת, 6 נינים ו-4 נינות.  

מרדכי ברגמן נפטר ב-30 ביוני 2022.