הדה דגנית מרגלית

קורות חיים

דגנית נולדה בגרמניה בשנת 1926. היא עלתה לארץ בשנת 1940 במסגרת עלית הנוער. באפריל שנת 1943 התגייסה לפלמ"ח למחלקת הסיירים בפלוגה ה'. השתתפה כחובשת פלוגתית בסיורים במדבר יהודה לצורך הכרת השטח ומיפויו, בלווי שיירות למצדה. סיימה קורס מ"כים בג'וערה, השתתפה בהורדת מעפילים החל מ"דאלין" (8.1945) והייתה מזכירת פלוגה ה'. מחודש יולי 1946 ועד חודש דצמבר 1947, הייתה ב"רזרבה" ולמדה בסמינר למורים. ב-30.7.1946 השתתפה בהעברת יצחק שדה ויגאל אלון בסירה מעבר לירקון. השתתפה בלווי שיירות לירושלים ובפיצוץ בית הקרח ביאזור ובפיצוץ בסיסי הכנופיות מול בית הקרן הקיימת בבית דגן. כן שימשה כחובשת של הלחומים בבית קרן קיימת. אחת הפעולות הייתה לפוצץ את החושות בפרדסים מעבר לכביש של בית קק"ל. במלחמת העצמאות מדצמבר 1947 ועד אוגוסט 1948, שרתה בחטיבת הראל כחובשת גדודית. השתתפה בשיירה מחולדה לירושלים, בקרב בשער הגיא טיפלה בפצועים ועסקה בפנויים. הייתה קצינה סעד חטיבתית וארגנה העברת פצועים לשפלה בדרך בורמה. הייתה מזכירת מטה חטיבת הראל ועם פרוק הפלמ"ח ערכה את תערוכת הסיכום של החטיבה. דגנית השתחררה מצה"ל בדרגת סגן. פעילות אזרחית: הייתה חברת קיבוץ כברי (עד 1968), שימשה כמורה ומנהלת בית ספר וכמזכירת מזכירות הקיבוץ המאוחד. לאחר מכן סיימה לימודים לתואר מ.א. בפסיכולוגיה ונוירולוגיה, הקימה מכון לטיפול ומחקר בליקויי למידה נוירו-פסיכולוגים וקיבלה את פרס נשיא המדינה על פתוח וישום המודל הטיפולי בשנת 1982. בשנת 1993 יצאה לגמלאות ועוסקת בפעילות ב"שלום עכשיו". דגנית הדה מתגוררת בחיפה.