טלמון טאומן אפרים שחר ז"ל

קורות חיים

אפרים נולד בשנת 1925 בברלין, גרמניה. עלה ארצה בשנת 1934. התגייס לפלמ"ח בשנת 1944 להכשרת שדמה במסגרת פלוגה א', בגדוד הראשון. אחרי "טירונות" בפלוגה א' ביגור עבר לפלוגה הימית ביוני 1945. השתתף בקורס הרביעי למפקדי סיירות, אח"כ בקורס חובלים מס' 2. בשנים 1946 עד 1948 פעל כ"מלווה". היה מפקד אונית המעפילים "לנגב" (1947). באונייה זו היו תקלות ומים חדרו לספינה. משה דפני (סיילור) שהיה מלווה בספינה סיפר על תלאות האונייה ואנשיה. עם הגיע הספינה לחוף קיסריה נערך קרב עם הבריטים ונהרג אחד מהמעפילים, הרברט לזר. טרם נודע שמו נערכה לו הלוויה המונית, הלוויה של "המעפיל האלמוני". כך נקראה הספינה על שמו - "המעפיל האלמוני". אפרים ישב עם המעפילים בקפריסין ורק ביולי 1948 נכנס לנמל חיפה על סיפון ה"כלנית" עם 1,200 עולים חדשים. הספינה הייתה יאכטה נשיאותית ששרתה נשיאים אמריקאים ונקראה קודם לכן "מייפלאואר". בתקופת הביניים היה מפקד מחנה מעפילים במרסי ומדריך בבית-הספר הימי של "אורט". פעילות בצה"ל: לאחר סיום מלחמת העצמאות, למד בטכניון הנדסת חשמל מטעם חיל הים. שירת בשייטת 1, בתור קצין חשמל של אניית חיל-הים "חיפה" מרגע שנשבתה. היה מפקד בית-הספר לאלקטרוניקה בבסיס ההדרכה של חיל-הים. לאחר-מכן שימש כקצין פרויקט בנושא הגבריאל. השתתף בפתוח והיה נציג חיל-הים בתעשייה האווירית. התמקד תחום בקרת הגובה של הטיל שנודע כ"לוחך ים". לקראת סוף הפיתוח חזר למטה חיל-הים והקים את ענף ציוד 8, מערכות נשק, שקלט את מערכת הנשק של ה"גבריאל" בחיל. פרש לגמלאות ב- 1971. במלחמת יום הכיפורים צפה בגאווה בנצחון הגדול של חיל הים בסיוע של טילי ה"גבריאל" על חילות הים של סוריה ומצרים. פעילות אזרחית: אחרי פרישתו לגימלאות מצה"ל, מלא תפקידי ניהול בחברות שונות ולבסוף, במשך 13 שנה בתעשייה האווירית שממנה פרש ב- 1987. כן עבד כשכיר בחברת PRS Mediterranean. אפרים טלמון ורעייתו בת-אל עסקו בקליטת העולים מברית-המועצות לאחר קריסת חומת ברלין. לאפרים ולבת-אל שלושה ילדים - נורית, נעמה ואבנר. אפרים שנפטר בחודש ספטמבר 2009, התגורר ברמת השרון.