לוי-רבינוביץ אליישקביץ פסיה-כרמלה ז"ל

קורות חיים

פסיה נולדה כבת שנייה להוריה שיפרה ומיכאל ב-15 באוקטובר שנת 1919 בעיר אקרמן, בסרביה ברומניה. המשפחה עלתה ארצה ב-20 בספטמבר שנת 1933 והתיישבה בפתח-תקווה לצד בני המשפחה. לאחר סיום בית הספר היסודי, התחנכה בנוער העובד והצטרפה לקיבוץ בית אורן. שם התנדבה לפלמ"ח בחודש מאי 1942. היא שרתה בפלוגה ב'. עם הצטרפותה לפלמ"ח עברה קורס התעמלות וכושר גופני מיוחד לבנות. היא נהייתה למדריכה הראשונה לכושר ולאתלטיקה לכל בנות הפלוגה. הבנות הגיעו מבית השיטה להתעמל על במה מיוחדת ומשותפת שהוקמה בין עין חרוד ותל-יוסף. הפעילות בפלמ"ח החלה בקיבוץ אילון ולאחר מכן עברו לירקונה. היא עברה קורס לספורט שימושי שכלל טיפוס על חבל, קריאת מפות עם אמנון לין, איגרוף, ג'ודו, קפ"פ בהנחיית מוסה זוהר, עמוס גולני ושטיבל. קורס צילום עם יולק במשמר העמק וקורס ימאות בקיסריה. קורס נושאי אלונקות - חובשים. כמו כן הייתה בת יחידה בכיתת סיור עם סטודנטים מהטכניון וחברי קיבוצים. מירקונה עברו לעין חרוד ואז כבר היו שייכים למטה הפלמ"ח. לאחר השחרור מהפלמ"ח בחודש דצמבר 1943, מפאת ניתוח ברגל, שבה למשק בית אורן. באוקטובר 1961 שינתה את שמה לכרמלה מתוך הערצה וכבוד לחברתה כרמלה שטרית. את בעלה דניאל הכירה בקיבוץ. הוא היה פליט מצבא אנדרס אשר נמלט מהצבא. בתם הבכורה - זהר - נולדה בשנת 1945. שנה לאחר מכן התנדבה פסיה לצאת לקפריסין על מנת להכשיר את הפליטים במחנות, תחת השם מרים. בשנת 1949 עזבה המשפחה את הקיבוץ והתיישבה בקריית חיים. שם נולדה בתם השנייה, שרה. כל חייה הצטיינה פסיה בעבודה התנדבותית וחינוכית. תחילה בגני ילדים, לאחר מכן מדריכה במתנ"ס בעכו. ולאחר מכן מדריכת התעמלות לאוכלוסיה בוגרת בבתי קשישים בקריית מוצקין, עד יומה האחרון. היתה פעילה ב"הפועל" קריית-חיים, במקהלת משה בוק בקריות והצטיינה בריקודי עם. פסיה-כרמלה נפטרה ב-20 באוקטובר שנת 1994. הפרטים נמסרו על ידי הבנות: זהר ושרה, על-פי עדותה של פסיה משנת 1994.