ליבוביץ אפרים פאול

קורות חיים

אפרים נולד ב-1929 בעיר הושי ברומניה. את שמו הפרטי, פאול, עיברת בגיל 15, כאשר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". הוא למד בבית ספר יסודי ממלכתי עד שגורש ממנו יחד עם כל התלמידים היהודים ב-1940, כאשר רומניה הצטרפה למלחמת העולם השנייה כבעלת ברית של גרמניה הנאצית. הוא המשיך ללמוד בבית הספר של הקהילה היהודית, לאחר שפונו ממנו החיילים הרומנים ששוכנו בו לכמה חודשים. בשנות המלחמה סבל כמו כל יהודי העיר מרדיפות שונות, נשיאת טלאי צהוב והגבלות בתנועה בשעות הערב והלילה ועוד. כל הגברים, ביניהם אביו של אפרים, נשלחו לעבודת כפייה במחנות מחוץ לעיר. בסוף חודש אוגוסט 1944, עם כניעת רומניה לבעלות הברית, תנועות הנוער הציוניות שחלקן פעלו במחתרת בשנות המלחמה, חזרו לפעול. אפרים היה פעיל בשכבת הצופים של "השומר הצעיר" הצטיין בתחרויות בכנס ארצי ונבחר יחד עם עוד חבר וחברה, להיות בקבוצת החלוץ של מחנה הקיץ של התנועה ב-1946. בהיותו מועמד לעלייה, יחד עם עוד חברים נקרא במהלך המחנה לצאת לדרך מבלי לחזור קודם הביתה כדי להיפרד מהמשפחה ולהצטייד לקראת העלייה. הוא יצא קודם לבוקרשט הבירה ומשם ליוגוסלביה שממנה הפליג בחודש יולי 1946 באוניית המעפילים "ההגנה", שנלכדה על ידי הצי הבריטי ונוסעיה נכלאו לזמן-מה במחנה עתלית. עם השחרור מעתלית, יחד עם קבוצת חברות וחברים, נשלח לקיבוץ מסילות במסגרת "עליית הנוער". בקבוצת נוער ג' למד ועבד, בעיקר בענף המספוא של הקיבוץ. הקבוצה לא השלימה את השנתיים המתוכננות ללימוד ועבודה. אחרי כ"ט בנובמבר 1947, עם החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, קבוצת הנוער העולה התגייסה לפלמ"ח כ"הכשרת מסילות" בפלוגה א' של הגדוד הראשון, בהמשך בחטיבת יפתח. אפרים לחם בכל מערכות הגדוד, בחזיתות הצפון, המרכז והנגב המנותק. בין התפקידים שמילא במלחמת העצמאות: מקלען "בזה", חובש וטבח. עם הקמת צה"ל קיבל מספר אישי 40645.
בסוף מלחמת העצמאות ושחרורו משירות פעיל היה מספר שנים חבר מושב ומ-1964 עד 1982 שהה בקנדה, שם עבד קודם כאח מעשי ובהמשך כקבלן בניין. בשובו לארץ התיישב בעיר עכו ועד פרישתו עבד כמנהל אגף במינהל ההנדסה של העירייה. לאפרים ולאשתו יפה נולדו הבן משה והבת רבקה ומספר נכדים.
 (הפרטים נמסרו על ידי תהילה עופר, מבוססים על הספר "נעורינו" בעריכתה)