רס"ל בן סירה משה ז"ל

קורות חיים

משה בן חיה ויעקב נולד ביום י"א בתשרי תרפ"ח, 7 באוקטובר 1927 בתל-אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" והתגייס לפלמ"ח בשנת 1945. היה בהכשרה מגויסת בגניגר. שרת בפלוגה ו'. היה הנשק של הפלוגה בגניגר. נתפס והוכה ב"שבת-השחורה" בעין-חרוד, במהלך קורס מדריכים ונשלח לבית-המעצר בעתלית. השתחרר כעבור זמן קצר. בפברואר 1947 החל לימודיו באוניברסיטה העברית. במהלך מלחמת-השחרור שימש כנשק היחידה, היה אחראי על הנשק המועט שהיה בירושלים הנצורה. לאחר ההפוגה השנייה עבר לתל-אביב. בצה"ל שרת בחיל-תותחנים, ביחידת מודדים בדרגת רב-סמל. פעילות אזרחית: בשנת 1954 הוכתר בתואר מאגיסטר בפיסיקה באוניברסיטה העברית. באותה שנה החל עבודתו כעוזר מחקר בטכניון בחיפה. בשנת 1960 הוענק לו תואר ד"ר למדעים מטעם הטכניון. שימש כמרצה בכיר בפיזיקה בטכניון בחיפה, היה חבר בסנט של מוסד זה. פרסם עבודות מחקר מדעיות והשתתף במספר ועידות בינלאומיות בתחומי מחקריו. כיהן כסגן הדיקן של הפקולטה לפיזיקה. היה שותף פעיל לפעולות החשובות בטכניון באותם השנים. כמו בניית המעבדה למוליכים למחצה והקמת המעבדות לסטודנטים. עסק בחינוך, בהוראה ובמחקר והתעניין גם בתחומים רבים נוספים: פסיכולוגיה, פילוסופיה, יהדות, מוסיקה, רפואה וטכנולוגיה. עם תחילת ההכנות והכוננות למלחמת ששת הימים נקרא עם חבריו לשירות מילואים. אור ליום כ"ו באייר תשכ"ז, 5 ביוני 1967, נפל בעת מילוי תפקידו. לאחר נפילתו נקראו על-שמו מספר תחומים ופעילויות: הוקמה קרן מחקר מטעם הטכניון, הוקדשה לזכרו פינה בספריית הפקולטה לפיזיקה, קרן מילגות בגימנסיה "הרצליה", התקיים סימפוזיון על מוליכים למחצה בטכניון מדי שנה. בכרך ד' של "גווילי אש", הובא מאמר מדעי מפרי עיטו. משה בן-סירה התגורר בחיפה והיה נשוי לרחל. הדברים נכתבו על ידי רחל בן סירה, יחד עם פרטים משלימים שנלקחו מספר "יזכור" של חללי צה"ל.