ברנר אורי-ניסן עשהאל, נורמן ז"ל

קורות חיים

אורי נולד ביום כ"ה בתמוז תרע"ד (20.7.1914) בירושלים. להוריו חיה לבית ברוידא ולאביו, הסופר יוסף חיים ברנר. הילד נקרא אורי ניסן, על שמו ולזכרו של אורי ניסן גנסין הסופר וידיד נפשו של יוסף חיים ברנר אשר הלך לעולמו בגיל צעיר, כשנה לפני הולדת אורי. בעקבות עבודתו של אביו, שהיה מורה וסופר, עברו למקומות רבים: בן שמן, תל אביב, זיכרון יעקב, פתח תקווה ולבסוף לתל אביב. בשנת 1921 נסע אורי עם אמו חיה לברלין למספר חודשים לצורך השתלמות שלה במקצוע הגננות. הפרידה מאביו היתה קשה ועם הגיע הבשורה המרה על רציחתו של יוסף חיים ברנר במאורעות מאי 1921. אורי הצטרף בצעירותו לתנועת הנוער המחנות העולים, ובשנת 1929 הצטרף לארגון ה"הגנה". במסגרת פעילותו בארגון ההגנה הקים את קבוצת "מסדה" שהפכה למחלקת קשר בארגון. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הרצליה בשנת 1931. בשנת 1932 יצא להכשרה בקיבוץ נען (אז נענה) ואחר כך ב"קבוצת החוגים" ברעננה. לאחר מכן מונה לרכז ומדריך ראשי בסניף התנועה בתל אביב. בשנת 1934 הצטרף אורי ל"פלוגה המקובצת" של הקיבוץ המאוחד בסדום. היה מראשוני המתיישבים בבקעת בית שאן ובשנת 1937, במסגרת "חומה ומגדל" השתתף בהקמת קיבוץ מעוז חיים, בו התגורר מאז. לאחר הקמת הקיבוץ נשאר לפקד על המקום, ובשנת 1938 פיקד על קרב אבו לאבד, שבו חוסלה אחת מהכנופיות הערביות הגדולות באזור. בהמשך נפצע ב"קרב הזיפזיף", כאשר חברי מעוז חיים יצאו לכרות זיפזיף על שפת הירדן והותקפו. כעבור זמן מה יצא אורי לקורס מפקדי מחלקות בגבת. התגייס לפלמ"ח בחודש פברואר 1943. מונה למפקד פלוגה ב' ושנה אחר כך מונה למפקד הגדוד השני. עקב פציעה בגבו נמנע מאורי להמשיך בתפקיד קרבי, ולאחר שכנועים מונה לסגן מפקד הפלמ"ח. בתפקיד זה שימש עד לפירוק מטה הפלמ"ח וסיום מלחמת העצמאות בשנת 1949. בשנת 1954 יצא ללימודים באפעל, והחל את דרכו כהיסטוריון כוח המגן. לאחר 10 שנות הוראה בבית הספר האזורי בנווה איתן החל לעסוק במחקר היסטורי. במהלך הזמן פירסם ספרים רבים העוסקים בביטחון ישראל. על ספרו "לצבא יהודי עצמאי" זכה בפרס על שם יצחק שדה. אורי נפטר ביום ב' בניסן תשנ"ג (24.3.1993). נטמן בקיבוצו, מעוז חיים.