סגן דרור צ'ובה, צ'ובינסקי אמציה אברהם, צ'ובה ז"ל

קורות חיים

"...חמש שנים עברו על אבא בתל-אביב. בדצמבר 1922 הוא נולד בבית החולים הדסה ברחוב נחלת בנימין והלך לגן רבקה ואחר כך למד בכתה א' בבית החינוך שבגן-מאיר. המחנך היה משורר הילדים זאב. הגן ובית החינוך היו חלק מה'נסיונות הראשונים' של זרם העובדים בעשור הראשון לקיומו, שהטביעו את חותמם על מערכת החינוך בישראל עד ימינו.

בשנת 1928 עברה משפחת צ'ובינסקי - סבא יהושע, סבתא בתיה והילדים אברהם ויהודה לשכונת בורוכוב, ואבא למד בבית החינוך שבשכונה. הבית היה הקיצוני ליד הואדי ובמאורעות 1929 פונו דייריו לבית משפחת פורטוגלי שבמעלה הגבעה. בשנת 1931 נולד האח הקטן חילה. ב-1936, בן 14, גויס אבא ל'הגנה', עבר אימונים באיתות ושימש קשר למפקד הפו"ש בגוש-דן. מאז, במשך כיובל שנים עסק אבא בביטחון המדינה ככל שנדרש. 

אחרי שלוש שנות לימודים במכס-פיין הלך אבא ב-1940 עם חבריו להכשרה, לקראת התיישבות. ההכשרה עברה את כנרת, שם עבד אבא במחצבה, ו'עבודת חוץ' בנהרים, המדריך בכנרת היה אבא של איתן - לימים קרוב משפחה מצד אמא. אחר כך עברו לנען והגיעו למעין חרוד, שם התארגנו הכשרות נען ואשדות-יעקב לעליה להתיישבות בדברת. בסוף 1941 הגיע תור הקורס הארצי של מפקדי כיתות ה'הגנה' בג'וערה.

אחרי שלב ההכשרה גוייס אבא לפלמ"ח, בהחלטה של ועדה מטעם ה'הגנה' במחוז דן, בה היה סבא חבר. ב-1942 נשלח כמפקד כיתה לפלוגה ג' של הפלמ"ח באלונים, ואחר כך עבר אתם לרמת-יוחנן . ב-1945, אחרי שהיה מ"כ אצל המ"מ יצחק רבין במחלקת תל-יוסף, השתחרר מהפלמ"ח ל'רזרבה'. אבא כבר היה חבר של אמא כשהבריטים תפסו ב'שבת השחורה' ב-1946 את המסמכים של מטה הפלמ"ח במזרע, וכל חברי הפלמ"ח הונחו לשנות את שמותיהם: אברהם צ'ובינסקי הפך, בעצה אחת עם אמא, לאמציה דרור, והמשיך להשתתף בפעולות השונות במסגרת המאבק בבריטים. 

ב-1946 התחתנו אבא ואמא וב-1947, אחרי שגוייס מחדש לפלמ"ח, היה אבא עם האחראים על שמירת קו המים בשובל אשר בנגב הצפוני. בפסח 1948, נקרא אבא להשתתף בכיבוש חיפה - עם בני משפחה אחרים כבש היו שם במסגרת החי"ש. לאחר מכן, עבר להכנת אנשי מח"ל בוגרי קפריסין לשרות בצה"ל במחנה כפר-יונה. 
עם פרוק הפלמ"ח עבר לחיל-הים . אחרי השחרור מצה"ל ב-1949 נולדתי אני. אבא עבד כטפסן וכמנהל עבודה ובלילות בנה במו ידיו את בית המשפחה בשכונת בורוכוב. ב-1954 נולד ניר ואז התחיל אבא לעבוד ב'סולל בונה', שם עבד למעלה מ-30 שנה - עד שנת 1985, ומהן אפילו שנה בניהול הסניף באילת.
..כל השנים, תוך כדי עבודה, למד אבא, תחילה בקורסים לכלכלה בבית פעילי ההסתדרות, ואחר כך כהכנה לבחינות בטכיון, בהן עמד בהצלחה. בשנת 1965 נרשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ומשהסתיים פרק הלימודים החל פרק ההוראה בתחום הבנין, בתחשיב תמחירים, תכנון ביצוע ועוד, בקורסים של המכון לפריון העבודה ולימודי החוץ של הטכניון. 
בגיל 60 התחיל פרק הנכדים והנכדות, הדורשים מאז תשומת לב וכישורים חינוכיים שונים, וגם בכך הוא עומד, עם אמא, במשך השנים. 
המעגל האישי והמשפחתי השתלב במוסדות מרכזיים של תנועת העבודה והציונות, פי הצורך בישוב ובמדינה..." 

אמציה דרור נפטר ב- 19 בפברואר, 2001.  

הדברים לקוחים מדברים שכתב הבן יובל לאביו במלאת לו 75 שנה.