קורות חיים
טוניה וולקוביץ נולדה בעיירה סמבור בפולין באחד באוקטובר שנת 1914 להוריה רוזה ואברהם. כבר מגיל צעיר הייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", אליה הצטרפה בגיל 11. תוך זמן קצר נתמנתה כמדריכה וכחברה בהנהגת הקן המקומי. עם פלישת הבצא הגרמני לפולין, נשלחה על ידי התנועה לריכוז פעילים בוילנה. שם פעלה במשך כשנה. משם יצאה בשלהי שנת 1940 לארץ ישראל. היא הגיעה לראש הנקרה בשביעי בינואר 1941, לאחר מסע מפולין לוילנה, מוסקווה, אודסה, איסטנבול. עם הגעתה לארץ ישראל, הצטרפה לחבריה בקיבוץ מצפה הים ליד נתניה, אשר היווה את הבסיס לקיבוץ יד מרדכי. בשנת 1942 הצטרפה לפלמ"ח במסגרת פלוגה ג'. לאחר קורס מפקדי כיתות בג'וערה חזרה לפלוגה בתפקיד של מדריכת נשק קל פלוגתית. בחודש אוגוסט 1945 השתתפה במסע קשה מאוד של הפלמ"ח לחרמון. לאחר המסע חשה בכאבים קשים בברכיים. האבחנה הייתה - קרע במיניסקוס. כתוצאה מפגיעה זו נאלצה לשכב במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן שוחררה מהשירות בפלמ"ח. מפקדיה וחבריה שמרו עימה על קשר לאורך שנים רבות. עם שובה לקיבוץ יד מרכדי המשיכה להיות פעילה בשטחים רבים, כולל מזכירת המשק. עם פרוץ מלחמת העצמאות והתקדמות הצבא המצרי, הוטלו עליה תפקידי פיקוד בתחום הביטחון: הדרכה ואימון חברי המשק בהפעלת נשק קל. פיקוד על קטע 3 במערך עמדות ההגנה של הקיבוץ - הקטע כלל שלוש עמדות והגן על החלק המזרחי של הקיבוץ. בחמשת ימי הקרבות ביד מרדכי, החל מה-19 במאי 1948, עברו על טונקה ימי לחימה קשים. רבים מחבריה נהרגו ונפצעו. היא עצמה נפצעה בהתקפה ארטילרית על הקיבוץ, אך שבה להילחם עד להחלטה על פינוי הקיבוץ. עם סיום המלחמה והשיבה הביתה, פעלה טונקה בעיקר בתחום קליטת העלייה, ההוראה והחינוך. בהתחלה, בקליטת מסגרות של נוער עולה ולימוד הנערים את השפה העברית. בהמשך, הוראה באולפנים לעברית שנקלטו בקיבוץ לתקופות של מסםר חודשים. לאחר מכן, הייתה פעילה בתחום ההוראה והחינוך של ילדי הקיבוץ.
טונקה הקימה משפחה עם משה והייתה חברה בקיבוץ יד מרדכי עד לפטירתה ב-16 באוגוסט שנת 2002.
מסר את הפרטים: בנה, ישי דותן [וולקוביץ].