אל"מ יפה אורי עודד ז"ל

קורות חיים

אורי נולד בא' ניסן שנת תרע"ו (1916) ביבניאל להוריו חיים ומרים, חלוצים שעלו לארץ ישראל בעלייה השנייה. בהיותו בן 12 עברה המשפחה מיבניאל לתל-אביב. אורי למד בגימנסיה הרצליה. בגיל 17 יצא להכשרה של ה"מחנות העולים" בנען. שנה לאחר מכן יצא להדריך את החוג העולה של "המחנות העולים" בירושלים. שם פגש את תמר ירדני, ומאז עד מותו לא נפרדו, חיו ביחד באהבה ובעשייה. אורי גוייס ל"נודדת" בפיקודו של יצחק שדה ובשנת 1937 יצאו הזוג הצעיר בשליחות קבוצת החוגים ברעננה לפלוגה מקובצת בסדום. כעבור שנתיים עולים להתיישבות במעוז-חיים. אורי עבד בשדה וריכז את ענף הפלחה. אורי היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח בשנת 1941. הקים את פלוגה ג' שהורכבה מחברי המשקים בעמקים ופיקד עליה. לאחר מכן פיקד על הגדוד השלישי, הראשון והרביעי. סייע רבות להקמת הזרוע הימית של הפלמ"ח - הפלי"ם ופעל בתחומים רבים בהגנת המולדת ובמאבק בבריטים. בפרוץ מלחמת העצמאות היה מפקד כוחות ה"הגנה" בגליל העליון המזרחי. לאחר מכן הקים את חטיבת עודד (9) ופיקד עליה בקרבות מלחמת העצמאות. בשנת 1950 שב אורי לביתו במעוז-חיים ונבחר לריכוז משק. במבצע קדש השתתף במסעה של חטיבה 9 בפיקודו של אחיו אברהם לשחרור מיצרי טיראן ושארם א-שייח'. בשנת 1962 הצטרף למפעלים האזורים בעמק בית-שאן ובשנת 1969 נבחר לכהונת יו"ר ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן. במסגרת זו הקים את המועצה האזורית בקעת הירדן ואת הישובים החדשים בה. בשנת 1977 נהרג בנו הבכור עמיר, מפקד חטיבת שיריון, בתאונת דרכים בדרכו לסיני. אורי סיים את תפקידו במועצה בשנת 1986, שב הביתה ונבחר למזכיר הקיבוץ. במקביל ממלא את תפקיד יו"ר המועצה הארצית לשימור אתרים. הוא שב לעבודת כפיים, הפעם כמתקן ממטרות וציוד השקייה לענפי השדה בקיבוצו. בשנת 1994 עבר אירוע מוחי, לאחר תקופת שיקום, בסיועה המסור עד אין קץ של רעייתו תמר, ואל אף המוגבלויות הפיזיות, המשיך לעבוד מספר שעות ביום. עבד בגינת ביתו והירבה לטייל ולהיפגש עם בני משפחה וחברים. אורי נפטר ב-11 בספטמבר 2003, השאיר אחריו ילדים, נכדים ונינים. אשתו תמר נפטרה בסוף שנת 2005.