פיינמסר אליהו ז"ל

קורות חיים

אליהו פיינמסר בנם הבכור של חיקה וישראל בכור הבנים במזרע. אח לאסא. נולד ב-ט"ו באייר תרפ"ג - 01.05.1923 בחיפה. למד במוסד החינוכי משמר-העמק בקבוצת אילה. אליהו פיינמסר, בנם הבכור של חייקה וישראל פיינמסר ובכור בני מזרע. אליהו נולד בבית החולים בחיפה באחד במאי 1923, בימים שידי הקבוצה היו מלאות עבודה בבניית בלפוריה. חייקה לא סלחה לישראל שנים רבות על שלא בא אליה לחיפה עם לידת אליהו. הוא לא הרשה לעצמו להפסיד שני ימי עבודה. כך, ספג אליהו מנה של עבודה כערך עליון מרגע -לידתו, וכבר חש בטעמה של בניית עולם חדש ועד-מהרה, גם בטעמה של אדמת-העמק. כאן, החל הקשר המיוחד שהיה לאליהו אל האדמה. העלייה על הקרקע ב-"רובע אל נצרה", היא מזרע, הייתה שעת-מבחן שהביאה עמה ויכוחים אינסופיים וחילקה את הקבוצה לשניים. חייקה ופיינמסר ועמם אליהו עברו לחיפה לשכונת בת-גלים, שם הייתה העבודה בבנייה מובטחת. חייקה עבדה במטבח, ומשם יכלה לשמוע ולראות את אליהו שישב בלול בצריף, שממול. הילדות בצל האידיאולוגיה ובניית החברה החדשה לא פינקה את אליהו. המרחק מן הבית, שכפה עליו החינוך המשותף בראשית-דרכו, הקשה עליו מאוד. כבר מגן הילדים במרחביה, ברח אליהו, ורק לאחר חיפושים מצאוהו עושה דרכו למזרע בשדות, והוא רק בן שלוש. בהיותו בן שש, נשלח אליהו למוסד במשמר העמק וגם שם, עדיין הכביד עליו המרחק ממזרע, מן "הבית". עצמת הגעגועים הייתה כה עזה, שגם משם ניסה אליהו לברוח הביתה וסחף עמו ילדים נוספים. עת היה אליהו בן אחת-עשרה במשמר-העמק, נולד במזרע אחיו אסא, אח שרואים אותו רק בחופשים. למעשה רק כשיצאה משפחת פיינמסר לחיפה חיו האחים יחד. אליהו צמח והיה לנער צנוע ועצור שאת כוחו האינטלקטואלי שמר לעצמו, בחופש שבין י' לי"א, עשה את בחינות-הבגרות המנדטוריות, כלומר בכיתה י' כבר סיים את בחינות-הבגרות. בשנת 1942, התנדב אליהו לפלמ"ח וישב בגבעת-ברנר. הוא שרת בפלוגה ב'. אליהו לא סיפר וגם כשנשאל, נפטר בתשובות של מה בכך. בשנת 1946, השתחרר אליהו ושב הביתה, אך לא עברה שנה והוא נקרא שוב לדגל, אלא שהפעם, נותרה בבית עוד נפש דאוגה יעל. שנה שלמה היה אליהו מפקד מחלקת בני-העמק בבארי ששמרה על צינור-מים המוליך לישובים. כשפרצה מלחמת-השחרור היה אליהו בין הלוחמים על הנגב. במהלך שירותו יצא לקורסי פיקוד שונים ום תחילת מלחמת העצמאות גויס אליהו שוב לגדוד השני בחטיבת הנגב. מונה למפקד מחלקה בגדוד השני, ומאוחר יותר מונה למפקד פלוגה בגדוד התשיעי. במסגרת תפקידו השתתף בקרבות הנגב השונים, בהתקפה על עיראק סואידן, בקרבות באזור בית חנון, באבטחת שיירות, בכיבוש באר שבע במבצע יואב, בקרבות טמילה ואום כתף במבצע חורב ובקרבות מבצע לוט. בימי המלחמה היה אליהו מגיע לעתים רחוקות הביתה. אף על פי-כן החליטו יעל ואליהו להתחתן, אלא שלא היה אפשר לקבוע מועד לחתונה, שהרי סדר-העדיפויות הלאומי קדם. יעל ואליהו נאלצו לדחות את החתונה עד לתחילת שנת 1949, בערך עם כיבוש אילת הייתה שוב הפוגה והם התחתנו. אליהו כמובן לא יכול להישאר בבית וחזר מייד לצבא. לאחר המלחמה, שב אליהו הביתה והחל במלאכת-הקודש האמיתית – החיים: קיבוץ, עבודה, פלחה, לימודים וילדים - הרבה ילדים. כשנולדה הגר עדיין היה אליהו בצבא כשמיכל נולדה, אליהו כבר עבד בפלחה, הוא היה בשדה כשיעל נסעה ללדת. כשאבי נולד למד אליהו הנדסת-מכונות בטכניון בחיפה, עם ענת ונעמה נסעה יעל לבדה באוטובוס לבית-החולים משום שהגיע הזמן, אף שלא היו צירים. כשרחל נולדה היה אליהו בטיול בירושלים. אף שהיה אליהו צנוע ונחבא אל הכלים, לא נסתרו מעיני החברים יכולתו וכוחו, וההערכה שרחשו לו הביאה לכך שנבחר שוב ושוב למלא תפקידים. שנים רבות עבד אליהו במוסך של מזרע ("תיקון-מכונות" בפי העם). בכל אותן שנים, שנות שיא בחקלאות, הייתה לו השפעה מכרעת בכל הקשור במיכון חקלאי. מלבד חברות בוועדות רבות היה אליהו גזבר-הקיבוץ, מנהל תעמל ומרכז-המשק, כשנבחר אליהו בשנית לתפקיד הגזבר בשנות השמונים, היה זה דווקא בתקופה הקשה של טירוף כל המערכות הכלכליות במשק. תקופה קשה מאוד בכלכלה הישראלית. כסף היה בשפע, אבל ערכו ירד משעה לשעה, והיה הכרח לפעול ולתמרן להקטנת הסיכון ככל האפשר. אליהו עמד כחומה בצורה להגן על הונו של הקיבוץ. עמדו לו: אופיו המאופק והשקול, זהירותו המופלגת, שהיה בה לפעמים משהו מסורבל ומכביד והיכולת שלו לעמוד בלחצי דעת-הקהל. בסיימו את תקופת-כהונתו, העביר אליהו לבא אחריו מערכת פיננסית שפִּגעי-הזמן הסוער לא פגעו בה. אליהו המשיך להיות מעורב, ונענה תמיד להחליף גזברים לתקופות קצרות לעת-מצוא. אחרי כל תפקיד שמילא, מיהר אליהו לשוב אל בגדי-העבודה הכחולים, אל הברגים אל כלי-העבודה, אל מעי המכונות ואל השמן השחור. המשפחה הלכה וגדלה, הלכה והתרחבה, ההורים הלכו וזקנו, זכו לנינים, ואת אליהו ציער דבר אחד: "חבל שהיו רווחים כל כך גדולים בין הילדים, יכולנו להספיק יותר." אליהו פיינסמר נישא ליעל ויחד הביאו ששה ילדים. אב להגר, מיכל, אבי, נעמה, ענת ורחל. סב לשמונה-עשר נכדים ונכדות. אליהו היה חבר קיבוץ מזרע ונפטר בא' אב תשנ"ד, 9 ביולי שנת 1994.