לוחם ספקטור ישראל ספיבק ז"ל

קורות חיים

ישראל ספקטור נולד בירושלים העתייקה ב-10 ביולי 1913 להוריו דוד ורבקה. את ימיו הצעירים בילה ביפו, אליה עברו ההורים. יש לו זכרונות ממאורעות 1929 ביפו. בהיותו בן 14 נשלח לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. הוא נודע כנער חצוף ופרוע אשר אנשים נזהרו מלפגוע בו. לאחר שנותיו במקווה ישראל, החל ישראל ללמוד בבית ספר למסחר בירושלים. עם סיום לימודיו הצטרף לארגון ה"הגנה" בירושלים והחל לשמש כנוטר בחצי משרה.בין לבין טיילו עם אחיו הצעיר צבי, מפקד סירת הכ"ג, ברחבי הנגב ואף הקיף את ים המלח והגיע לפטרה. לאחר מספר שדנים הפך להיות איש מנגנון הקבע של ההגנה, הוא הפך להיות צלם מקצועי, כסייר וכשרטט מדופלם. הוא היה צלם אווירי וצילם מלמעלה את זירות הקרבות. בימי מלחמת העצמאות שרת במטה חטיבת הראל. לאחר מכן מקיץ 1949 היה קצין בחיל המודיעין ושרת כצלם ושרטט ביחידות המיוחדות של החיל.

היה חבר בהגנה (ועדת אות ההגנה) מספרו האישי היה 266 ה' (מכתב מארכיון תולדות ההגנה שנשלח לרות ספקטור 4.4.2006)

1.7.49 -אישור על העסקה על ידי שלטונות הביטחון החל מ-1.7.49

על ישראל כתב חברו גרשון פרדקין בחוברת לנכדיו: "קצת משוגע- צלם חובב, אוהב טיולים מובהק, בלי עבודה מסודרת- עובד כמה ימים על מנת לקנות אוכל, פילמים - כאשר נגמר הכסף הוא יוצא שוב לעבודה. היה לו חדר ברחוב בצלאל 22, ירוושלים, קומה שניה. הדלת היתה תמיד פתוחה. היה לו לב זהב ומוכן היה לעזור לידידים וסתם אנשים ברחוב...". 

"הוא הכיר את המדבר, הכיר היטב את מצדה, אחד הבודדים שהקיף בסיור את כל ים המלח, נתפס על ידי בדואים ירדנים וכמעט שנהרג. אבל הוא יצא מזה כי ידע ערבית היטב ובמיוחד את מנהגי המדבר. הוא קרא אל הבדווים פסוק מהקוראן האומר: "כבד את האורח בביתך כאילו היה זה אביך או אחיך".דבר אחד היה ברור, שבלי ישראל לא היינו מגיעים לשום מקום..." 

"באביב 1933, היה ישראל זה שהגיע ראשון לפטרה. היו אתו אחיו הצעיר צביקה, מי שהיה מפקד כ"ג יורדי הסירה, היה אתם גם החבר יצחק הקר, שנספה באסון כ"ג יורדי הסירה וגם גשש בדואי שגר בסביבות סדום והצטרף. כולם באו להתייעץ עימו לפני שניסו לחדור. גם זאב וילנאי וגם אותם חמישה שבקשו ייעוץ לסלע האדום ולא חזרו לעולם". (עיתון שתי ערים, 15.11.1991)

ישראל ספקטור נפטר ב-31 באוגוסט 1999.