לוחם בורשטיין שלום ז"ל

קורות חיים

שלום נולד בפולין, בעיירה הקטנה דרושקופול  בתאריך 1920.3.4, י״ד אדר תר״פ , ליצחק בן מאיר בורשטיין ודבורה בת מוטי קנטור. העיירה נמצאת 10 ק״מ דרומית לעיר המחוז הורכוב. עיירה קטנה ותרבותית שמנתה כ 2000 נפשות. שלום גדל בבית מסורתי עם שמונה נפשות, ולמד אחה״צ בחדר עברית ותורה. הורי אביו היו בעלי אחוזה שירדו מנכסיהם לכן עסקו בניהם במלאכות שונות, מי בטחנת שמן ומי בטחנת קמח, צמר וכדומה, וגם במסחר. החיים התנהלו כסדרם, חיים שקטים. בטחנת השמן העבודה רבה, עבדו בה שני פועלים שכירים במשך שנים רבות. היחסים עם הפועלים היו תקינים, ללא ניצול, כי גם ההורים עבדו כמוהם. היה גם משק חי, סוסים, פרות, עופות גם גינה ע"י הבית. עבדו בשדות, פרנסה לא חסרה, אבל עבדו. בגיל חודש התייתם מאביו, ובגיל 7 התייתם מאמו, ועבר לגור בבית אחותו שיינדל ,שהייתה נשואה עם ילדים, אך לאחר כמה שנים חזר לבית המשפחה, שם ניהלה אחותו מלכה את העסק המשפחתי, תחנת שמן וקמח.
אחיו ואחותו, ברוך, משה, וצפורה, עלו לישראל בשנת 1934 וצפורה הגיעה לקיבוץ יגור במסגרת תנועת הנוער הציוני בפולין, שם הכירה את ישראל וקסר. לאחר שישראל הגיע לארץ בשנת 1936, הם נישאו ונולדו להם 3 ילדים, דבורקה הדסה וחיים. בנם הצעיר חיים נפל במלחמת יום הכיפורים . שלום (שולמקה) האח הצעיר, עלה לישראל והגיע לקיבוץ יגור ב 25 במאי 1937 במסגרת מבצע ״אחים ואחיות״ לאיחוד משפחות חברי יגור. 

גורל המשפחה שנשארה בפולין היה עצוב ביותר. בערב 22 ביוני 1941 נכנסו הגרמנים לדרושקופול והוציאו 5 יהודים להורג בטענה שהיו קומוניסטים. הגרמנים אילצו את היהודים לענוד את הטלאי הצהוב החל מ 10 ביולי 1941 ולעבוד בכפייה ביערות ובחוות החקלאיות. בראשית אוקטובר 1941 הועברו כל יהודי דרושקופול כ- 900 נפש לגטו בהורכוב, וחיו בצפיפות ברעב ובסבל רב. ביום כ״ו אלול תש״ב, 8 בספטמבר 1942 הובלו יהודי דרושקופול ליער ונרצחו. רק כ 30 יהודים ברחו, הסתתרו וניצלו.
חייו בקיבוץ יגור: שלום עבד בקיבוץ יגור בפלחה ובגן הירק והתקבל לחברות בקיבוץ ב-12 בספטמבר 1940. בשנת 1941 בעת ששמר על שדות הקיבוץ רכוב על סוס ליד באלד א שייח (נשר) נפצע בהתקלות עם רועים ערבים שפלשו עם עדר הכבשים לשדות. הוא נפגע מנבוט בראשו, נפל מהסוס וזחל כל הלילה להזעיק עזרה מהקיבוץ. באוקטובר 1941 נשלח מטעם ״ההגנה״ לקורס אלחוט בפיקודו של משה דיין שנערך בתל אביב.
השתתפו בקורס 20 חניכים מטעם הבריטים ו10 נוספים צורפו מבלי ידיעתם. הבריטים שחששו מכיבוש ארץ ישראל ע״י צבא רומל שנמצא בשערי מצרים, הקימו רשת ריגול לאיסוף ידיעות שחבריה היו מבין אנשי הישוב היהודי שאימונם, ציודם, ודרכי הפעלתם נקבעו על ידם. בסיום הקורס נשלח שלום לקיבוץ יגור ושם הוקמה תחנה סודית מעל בית ילדים ללא ידיעת חברי הקיבוץ. תחנות ״רשת דיין״ הוקמו בירושלים, תל אביב וחיפה. חיפה נקראה ״תחנת שושנה״ ויגור ״חיפה ב״. יחד עם שלום בורשטיין היו עוד שני חניכי הקורס חברי יגור צבי יעקבי ושרה קוסובסקי. ביוני 1942 ,לאחר הניצחון הבריטי על רומל. פורקה הקבוצה מציודה ואנשיה שובצו ב״הגנה״ ב 3 רשתות הקשר ״אבינועם״, ״תמר״ ו ״גדעון״. רשת אבינועם, קיימה קשר בין מפקדת ההגנה לישובים, ובעיקר לישובים המרוחקים, רשת תמר הוקמה עם יסוד ״הפלמ״ח״ וקיימה קשר בין הארגון לפלוגותיו, ורשת גדעון קיימה קשר בין מפקדת ההגנה ל ״מוסד לעלייה ב״ בארץ ומרכזי הפעילות בחו״ל. 

פעילות בפלמ״ח: בשנת 1943 גויס שלום לפלמ״ח ושרת בגדוד השלישי, פלוגה ג׳, שפעלה בגליל העליון והסביבה. את הכשרתו כ מ״כ עבר בבסיס ג׳וערה בהרי מנשה, ששימשה כבסיס המרכזי וכבית הספר הקבוע להכשרת מפקדים. ג׳וערה נבחר ע״י ״ההגנה״ בגלל מיקומה האסטרטגי החולש
על הסביבה ומעצם היותו מרוחק ומבודד. בית הספר פעל משנת 1942 ועד 1948. שלום השתלב ברשת המורס הארצית ״תמר״ שפעלה בין השנים 1942 – 1948 .שלום נעצר ביגור ב״שבת השחורה״ בה חיפשו הבריטים אמצעי לחימה בסליקים, ונשלח למעצר ברפיח ב-29 ביוני 1946. לאחר  שחרורו המשיך להילחם בשורות הפלמ״ח במקומות שונים בארץ עד גיוסו לפלי״ם. שלום גויס לפלי״ם, תחת שם הכינוי ״גור אריה״, הפליג וליווה אניות מעפילים. בראשית הפליג מחיפה בצורה בלתי לגאלית ליוון על ספינת נפט קטנה, ובהמשך פעל על אדמת אירופה בעיקר ביוון, צרפת ואיטליה. הוא ארגן וליווה 5 אניות מעפילים ו 2 אניות רכש, עם ציוד לחימה, לנמלים שונים באירופה ולארץ ישראל עד קום המדינה. אניות המעפילים שליווה אותם מהכשרתן להפלגה, ארגון המעפילים בנמלי המוצא ועד הבאתן לארץ היו : 'חביבה רייק', 'מורדי הגיטאות', 'נחשון הקסטל', 'קרב עמק איילון', 'הדרומית'. שתי אניות נשק: 'רקס', 'ארז'.