פרוינדליך בנימין ז"ל

קורות חיים

בנימין נולד בברלין ב-18 באוקטובר 1916. עליית הנאצים תפשה אותו כחבר צעיר בתנועה ומאז נבלע במערכות התנועה וה"חלוץ" ופעל יותר ויותר בצוות המוביל, כשנמנה על החוג של גיורא יוספטל שעמד במרכז כל פעולות העלייה וההצלה. כל חייו חש בחסרון השכלה גבוהה סדירה וראה בכך אי שלמות. הוא דחף עצמו ללא לאות להשלמת החסר על ידי לימוד עצמי ומעשים אלו דרבנו אותו כל חייו. חוויה גורלית בעיצוב דרכו, הייתה כליאתו במחנה ריכוז לאחר מעצרו ב"ליל הבדולח" [נובמבר 1938] הוא יצא משם מוכה, אך חדור רצון עז לעזור לזולת ולהילחם. עם הגיעו ארצה התמסר בכל מאודו לעבודה. קודם כל "עבודה שחורה", אחר כך בפלחה ובמוסך עד לגיוסו לפלמ"ח. הוא התגייס לפלמ"ח בסתיו 1944 לגבעת ברנר, בין השאר עסק בהובלת חומרי נפץ באוטובוסים. חומרי הנפץ הוסוו כעציצים. בנימין נעזר בחושו הבקורתי ולא הלך שולל אחרי פראזות ריקות. חוויות הפעולות הצבאיות בהן השתתף, הותירו בו זכרונות נוגים. הוא שוחרר עקב בעיות הליכה בשנת 1946. בשובו לחיים האזרחיים, מצא שוב את מקומו כבעל מקצוע מעולה במוסך ובחשמליה. הוא ניתן בהומור, קצת עצב לעתים. בעיות במשפחה ומכות גורל העיבו על רוחו. היה חבר קיבוץ הזורע ושימש כמכונאי, לאחר מכן השתלב בתעשיית הרהיטים של הקיבוץ. כאן יצר לעצמו, לא רק מקום עבודה מקצועית, אלא גם רשת של קשרי אנוש עם חוג רב גילי, מגוון, על בסיס חברות פשוטה ורצון לעזור למי שנזקק לעזרה בתחומי חיי היום יום. בנימין הקים משפחה עם אדית ולהם נולדו שני ילדים: ורדית ועודד. בנימין פרוינדליך נפטר ב-11 בפברואר שנת 1980 בקיבוצו הזורע.