סגל אלחנן ז"ל

קורות חיים

אלחנן נולד להוריו שבתאי ושרה בתל-אביב ב-6 ביולי 1924. חייו היו רגילים כחיי ילד ארץ ישראלי מצוי: לימודים בבית הספר היסודי "תחכמוני" ובגימנסיה "הרצליה", תנועת נוער-"השומר הצעיר", פעילות ב"הגנה", בה היה מ"מ ועבר קורסים בשפייה ובג'וערה. לאחר מכן היה מדריך חג"ם בגימנסיה "הרצליה" ונוטר במשמר הנע (המ"ן) באזור אגרובנק שבחולון. בשנת 1947 נשלח מטעם ה"הגנה", בכיסוי מכתב מחברת השוקולד "ליבר", כנציגה לצ'ילה. כדי לארגן עולים צעירים לארץ ישראל ולאמנם לקראת המלחמה המשמשת ובאה. לאחר סדרה ארוכה של הרצאות ואימונים, יצאה הקבוצה לבואנוס-איירס ומשם באונייה לאיטליה. הקבוצה התיישבה באזור אביגלינה שעל יד אגם קומו. אלחנן שמש כמפקד המחנה. הקבוצה חיכתה לאונייה שתקח אותם ארצה. הם עלו באונייה "קמפ ד'וגליו" שיצאה מונציה והגיעו לישראל ב-23 ביולי 1948. בחיפה גוייסו החניכים של "השומר הצעיר" לפלמ"ח לגדוד הרביעי בחטיבת הראל. סיפורם מופיע בספר הראל בקטע על המתנדבים מצ'ילה וגם ב"סיפור המחלקה הצ'ליאנית" שכתב לוצ'ו קירברג. עם סיום הקרבות הצטרפו החניכים לקיבוצים רמות מנשה, נגבה וגעש. אלחנן עצמו דרש לרדת לנגב ולכן הסתנן דרך הקווים ליד עיראק סואידן והצטרף לחטיבת הנגב. שם מונה סגן מפקד פלוגה בפלוגתו של אברהם אדן (ברן). השתתף בקרב על עיראק אל מנשייה, במבצע "יואב", בכיבוש באר שבע ובשחרור העיר אילת. לאחר מכן מונה כמפקד שדה התעופה בעימארה. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לחברת "אל-על" בשנת 1950. עבד כמנהל משמרת טכני. לאחר מכן כמנהל התחבורה בשנים 1965-1970. בשנים 1970-1978 היה המנהל האזורי של דרום ארצות הברית בחברה. כמנהל הקניות בשנים 1978-1981, וכמנהל אזורי של המערב התיכון בשנים 1981-1989. את ההכשרה לתפקידיו, קבל בקורסים שעבר בחברה וגם בחו"ל. כן למד בקורסים שונים באוניברסיטת תל-אביב, שלא על-מנת לקבל תואר. אלחנן היה נשוי לרות, אב לשלושה בנים וסב ל-5 נכדים. התגורר ברמת אפעל עד פטירתו ב-11 יולי 2000. מסרו את הפרטים: רות סגל, אשתו וידידו אברהם אדן.