שכטר יעקב יענקל'ה

קורות חיים

יענק'לה נולד בטבריה בתחילת שנות העשרים להורים מחלקי חלב לבתים ומכירת מי כנרת לתושבים שלא היו מים זורמים בבתיהם. הוא גדל ברובע היהודי-ערבי של טבריה וכך רכש את השפה הערבית. את השכלתו רכש בבית הספר "אליאנס" ושם למד אנגלית וצרפתית. בנערותו עברה המשפחה לנתניה, שם הצטרף לנערי בית"ר וביום הכיפורים, למרות הסכנה, תקע בשופר ליד הכותל ונאסר על ידי הבריטים. בנתניה למד ריטוש יהלומים ובגיל צעיר רכש אופנוע וטייל ברחבי הארץ. הוא נישא ונולדה לו בת. היה מאנשי ה"רזרבה" של הפלמ"ח ועם פרוץ הקרבות והמצור על ירושלים הצטרף אל מלווי השיירות - ה"פורמנים", שם חיבר את השיר "ושוב אחים השלח ביד...". בגלל שליטתו בשפות האנגלית הצרפתית מונה כמלווה לעתונאים הזרים שבאו לסקר את הנעשה בארץ לפני מלחמת העצמאות. הוא הצטרף לגדוד העשירי בחטיבת הראל ולאחר מכן לפלי"ם. בפורמיה אשר באיטליה עסק בהכנת "אונית הקפלוס" לקראת קליטת 4000 עולים. האוניה הפליגה לנמל באקר ביוגוסלביה כדי לקבל עולים שהגיעו ברכבות מבולגריה, יוגוסלביה והונגריה. האוניה הפליגה בים סוער, ההגה נשבר ובכל זמן ההפלגה שמר יענקלה על המורל הגבוה. לאחר מספר הפלגות עבר עם רעייתו ליה למחנות העולים במרסיי. בשובו לארץ התגייס לגדנ"ע והיה מפקד הבסיס בבאר אורה. יענקלה היה חבר נאמן ואהוב, למד רבות בכוחות עצמו, הצטיין בזכרון גדול ורב גוני, אהב לשחק שש-בש, כדור רגל. עסק בצילום ופיתוח, אהב לטייל על האופנוע שלו. מצא את מותו בצורה טרגית. הדברים נמסרו על ידי חברו, ארקה פלד. סיפורו של השיר שכתב יענקלה: "ושוב, אחים, השלח ביד" בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק ממנה. מי שלא ראה את שמחת הלילה ההוא, לא ראה שמחה מימיו. למחרת התלקחה האש. הפלמ"ח "הוטל אל מול פני המלחמה החזקה, עת ערך העם את שורותיו לקרב". אלף ומאתיים נערים ונערות - כמספר חללינו בתום הקרבות - היו מראשוני העומדים כחומה בין העם לאובדנו. בסוף 43' שרנו לרזרבה: "עוד תשובו אחים חזרה". כעבור ארבע שנים, הפכה שורת השיר לצו-קריאה. מן הימים והלילות ההם מגיעות אלינו אותן המנגינות; מן החרכים של משורייני הסנדוויץ', מקולות התמ"תים, מטעני הנפץ ורימוני היד. צבא העניים יצא למערכה וגם שיריו עמו. שיר, שחובר בידי יענקלה שכטר, נולד אי-שם בדרך האש בין חולדה למוצא-תחתית והושר בפי ה"פורמנים" - מלווי השיירות בדרך לירושלים. מילות השיר: ושוב, אחים, השלח ביד ושוב, אחים, השלח ביד, דרוך לקרב זה איש הפלמח, על יעוד העם נגנה לעד במקלע תמ"ת, רמון, אקדח. הכביש נפרץ, תנוע שירה, לא אש צלף תחסם השביל. הרזרבה תען לעם בצרה וירן הסטן בשיר וגיל. ממרום הקסטל עד חרש באב-אל-ואד עוד נס עברי יונף פה לעד הרזרבה תען לעם בצרה ובזמר עוד ירעם: "פלמח". (מופיע בספר "משפחת הפלמ"ח" בעריכת חיים גורי וחיים חפר, 1976, עמודים 178-179)