סגן כהן גבריאל (בן יעקב)

קורות חיים

גבריאל נולד ב- 2.3.1918 במינכן, גרמניה. עלה לארץ על סיפון האונייה "אטרטו" בחוף הרצליה. למד ארבע שנים בבית ספר יסודי ושש שנים בבית ספר תיכון וכן שלש שנים בבית ספר מיקצועי חובה, עד שנת 1935. שנה בה גורשו היהודים מבתי הספר בעקבות חוקי נירנברג. הוא עבד כמתנדב במקומות עבודה שונים כאיש טכני. בשנת 1934 הצטרף לתנועת הנוער "הבונים" ו"החלוץ" ועבר לבית החלוץ בלייפציג. לאחר הרס המקום בליל הבדולח, בנובמבר 1938, הועברו האנשים לחוות הכשרה בשניביהן ועלו לארץ בעליה ב' בקבוצות קטנות. גבריאל עלה באונייה "אטרטו" בחוף הרצליה. הוא נשלח לרמת הכובש עם חלק מהקבוצה, קבוצת "החלוץ" אשר חלק מחבריה הגיע לבית השיטה. ברמת הכובש עבד בחקלאות וכן בשרברבות בניין ובהתקנת קווי-השקאה. לאחר זמן, חודש הקשר עם אנשי הקבוצה ששהו בבית השיטה. הללו החליטו לעבור לצפון ים-המלח ולהתאחד עם גרעין הנוער הארץ ישראלי ואנשי "הנוער העובד" במחנה העבודה בסמוך לחברת האשלג בסדום. בשנת 1940 הצטרף גבריאל אליהם לחבריו במפעל האשלג בים המלח. הקבוצה עלתה להתיישבות בצפון ים המלח והוא עבד במסגריה בהנחת צינורות מים ובהקמת תחנת שאיבה, לצורך שטיפת הקרקעות ולמילוי ברכות הדגים וכן בעבודות שונות במפעל האשלג. במשך שנים היה אחראי על מחסן הנשק. במרץ 1945 התגייס לפלמ"ח, ושרת בפלוגה ו' בגדוד הראשון. שימש כעוזר לנשק של הפלוגה. בשנת 1946 החליף את הנשק הפלוגתי שנלח לקורסים שונים. בפברואר 1948, נשלח גבריאל לקורס של נשקים פלוגתיים שהתקיים באזור תל-אביב. כשבועעים לפני סיום הקורס נשלח כנשק גדודי לעזרת הגדוד החמישי בפרוזדור ירושלים, בבית פפרמן. בחודש אפריל שב לגדוד הראשון. מקיץ 1948 ועד לסיום המלחמה שימש כנשק חטיבתי של חטיבת יפתח, בדרגת סגן. בתקופת מלחמת העצמאות פונו אנשי בית הערבה לסדום. עם סיום המלחמה עלו האנשים והקימו את קיבוץ כברי. לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנת 1952, הצטרף עם חברים לקיבוץ גשר הזיו. הוא עבד במסגריה בהנחת צינורות בשטח והיה רכז מים במשך כעשרים שנה. גבריאל כהן מתגורר בגשר הזיו.