סוכובולסקי דוד ז"ל

קורות חיים

דוד סוכובולסקי נולד בחיפה בשנת 1914 והיה הרביעי מחמישה במשפחתו. הוריו, רחל ומשה, היו פעילים ב"פועלי ציון" בביאלסטוק והפעילו בית דפוס בלתי לגאלי, בתחילה כזוג שנישא בנישואים "פיקטיביים" לצורך השכרת הדירה בה שכן בית הדפוס ובהמשך הפכו לזוג נשוי כדת וכדין. לאחר עלייתם ארצה בשנת 1912 השתקעו בחיפה. המשפחה התגוררה בעיר התחתית והאב ייסד את דפוס סוכובולסקי בע"מ שפעל למעלה מ-70 שנה עד שנת 1985. בשנת 1935 היו הוריו של דוד סוכובולסקי מראשוני המתיישבים בקרית מוצקין, שם בנו את ביתם. דוד סוכובולסקי גדל כאמור בחיפה. לאחר סיום לימודיו היסודיים עבר ללמוד בביה"ס החקלאי "בן שמן" שאך זה הוקם, וזאת בעקבות אחותו הגדולה חנה, ששימשה בו אם בית במשך שנים רבות. חנה היוותה חיץ בין דוד לאביו, שרצה לצרפו אליו לעבודה בדפוס יחד עם הרצל אחיו הבכור. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ב-1931, כורח המציאות חייב אותו להיפרד מחברים רבים שיצאו להכשרות בקיבוצים, הוא וויתר על חלומו זה לטובת "עזרת הורים" לה נקרא ע"י אביו וחזר לחיפה לעבודה בבית הדפוס. עד לגיוס לפלמ"ח ב-1941 עבד עם אביו ואחיו הגדול בבית הדפוס של המשפחה בעיר התחתית בחיפה ובו למד את מקצועות הדפוס השונים. ב-1941 התגייס לפלמ"ח, בתחילה לפל"ים ובהמשך לפלוגה ב' בה נמנה על וותיקיה. גם כשעבר לרזרבה ולאחר התלבטות לגבי הליכה לאחת ההכשרות, חזר לעבודה בעסק המשפחתי. עם פרוץ מלחמת השחרור גוייס לגדוד הראשון בחטיבת "יפתח" שם נחשב ל"קשיש" (בן 34) ומילא את תפקיד השלם במטה הגדוד, בהמשך הצטרף לשורות צה"ל ועם השחרור חזר לעבוד בעסק, ויחד עם הרצל אחיו ניהלו את בית הדפוס. 
ב-1951 הכיר דוד את שרה גולדשטיין, שגם היא נולדה בחיפה ובתקופה שבה הכירו עבדה כאחות ב"טיפת חלב", שהייתה ממוקמת בשכנות לבית הדפוס.
ההיכרות ביניהם הייתה בזכות הטלפון בבית הדפוס שהיה היחיד בסביבה. כאשר הגיעה שיחת טלפון אל אחת האחיות, היו קוראים להן להגיע אל הטלפון בבית הדפוס וכך הם נפגשו. 
דוד ושרה קשרו את גורלם זה בזו, הם נישאו בשנת 1952, והתגוררו בבית המשפחה שהקים אביו של דוד, משה, בקרית מוצקין. שם גם נולדו שלושת ילדיהם: ישי (1953), מושיק (1955) ודובי (1962). למרות עבודתו התובענית ותקופות קשות מבחינה כלכלית, דוד היה אב מסור למשפחתו הגרעינית ושמר על קשרים קרובים עם משפחתו תוך דאגה להוריו ולאחיותיו.
דוד שימש כיו"ר איגוד ענף הדפוס ומוצרי הנייר בהתאחדות בעלי מלאכה ותעשייה זעירה בחיפה והקדיש הרבה מזמנו ומרצו למען ענייני האיגוד וחבריו ולמען הכשרת חניכים ללימוד מקצוע הדפוס. את עיסוקו בכך עשה בהתנדבות והוא זכה להערכה רבה על תרומתו הרבה לענף, כשבמקביל הוא עובד שעות ארוכות בבית הדפוס, מנהל אותו ומהווה אב מסור למשפחתו.  
לאחר פטירת אחיו בשנת 1971, המשיך דוד לנהל את העסק עד לפטירתו ב-1982, כשבשנים האחרונות רעייתו שרה התגייסה לסייע לו ואף המשיכה להפעיל את בית הדפוס מספר שנים לאחר פטירתו עד לסגירתו בשנת 1985 עקב התנאים הכלכליים הקשים באותה עת.
דפוס סוכובולסקי היה הדפוס הקבוע למוסדות חינוך, תרבות וספורט רבים וביניהם המכללה לחינוך באורנים, המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, המוזיאון לאתנולוגיה ופולקלור של עיריית חיפה. בבית הדפוס הודפסו ספרים רבים וביניהם ספר השירים הראשון של אברהם שלונסקי, ספרים בהוצאת הספרים ע"ש מאגנס וספר הזכרונות של סעדיה פז איש הכשרת הישוב. 
בתקופת המנדט נעזרו כוחות המגן בבית הדפוס לצורך הדפסת כרוזים ששימשו למאבק בבריטים.
דוד הקים בשיתוף עם ד"ר זאב סגל הוצאת ספרים קטנה בשם "שגב" וביחד פרסמו ספרים בנושא הכושר הגופני וחינוך מיני.
בית הדפוס הדפיס גם עבור מוסדות דת, חינוך ותרבות בקרית מוצקין כמו הקונסרבטוריון למוסיקה. 
רבים ממפעלי התעשייה במפרץ חיפה והישובים בצפון הדפיסו בדפוס סוכובולסקי, וכן לשכת המסחר והתעשייה בחיפה. 
דוד פיתח יחסי ידידות עמוקים עם נציגי ישובים רבים ולאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם חבריו מהפלמ"ח שחלקם נשאר בהתיישבות. רבים מהם, כשהזדמנו לחיפה, הגיעו לבקרו בבית הדפוס ששכן בסמטת עזה 5 בעיר התחתית בחיפה. 
במסגרת הקשר החם ששמר דוד עם חבריו מהפלמ"ח, הוא היה שותף לארגון כנסים של פלוגה ב' וכנסי פלמ"ח נוספים. בנו ישי זוכר את מעורבותו בהכנת כנס וותיקי פלוגה ב' שנערך ב1963 ביערות משמר העמק. דוד הדפיס עבור כנס זה את השירונים ששימשו בו, כמובן ללא כל תמורה.

קורות חייו של דוד סוכובולסקי ז"ל נמסרו על ידי בנו, ישי שניר (סוכובולסקי), ב-14 בנובמבר 2021.