סגן רחילוביץ אליעזר פופאי ז"ל

קורות חיים

אליעזר נולד בלטביה להוריו אסתר ולשמואל ב-28 באוקטובר שנת 1922. הוא היה הרביעי מבין חמישה ילדים. למד בבית ספר עברי ובישיבה, ומגיל שמונה שנים היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". עקב מצב כלכלי גרוע בלטביה הגרו אביו ואחיו הבוגר לדרום אפריקה אל קרובי משפחה אשר גרו שם. כעבור שנים אחדות, כאשר אליעזר היה בן 16 שנים, היגר יחד עם אחיו בוריס ועם אמו לדרום אפריקה. ביוהנסבורג עבד בבית מסחר לסיגריות. בזמנו  החופשי עסק בגילוף בעץ ופיסול בגבס. בעל בית המסחר, מעסיקו, העריך את כישוריו האמנותיים והפגישו עם אחד הפסלים הידועים בדרום אפריקה - רנה שפשק. השניים עבדו יחד בסטודיו של האמן. אליעזר קיבל מילגה והחל ללמוד בבית ספר לאמנות, אך בשנת 1941 החליט על הפסקת לימודיו למען עלייה ארצה יחד עם מדריכו מ"השומר הצעיר".

בארץ ישראל היה בין ראשוני הגרעין הדרום אפריקאי בעין השופט. בשנת 1944 התנדב לפלמ"ח ושרת בפלוגה ג'. בין השאר, נטל חלק בפיצוץ גשר בנות יעקב בפעולת ליל הגשרים, בחודש יוני 1946. בפלמ"ח רכש לעצמו חברים רבים אשר הצמידו לו את הכינוי "פופאי". לאחר שנתיים בפלמ"ח שב לקיבוצו, קיבוץ "אילת" בנתניה והחל לעבוד בנגריה, בהדרכת גיורא. בינואר 1948 עבר לשובל (ביר זבאללה) ולקח חלק במלחמת השחרור אשר פרצה זמן קצר לאחר מכן. הוא שרת כנראה בחטיבת הנגב של הפלמ"ח ונטל חלק בקרבות על משטרת עיראק א-סואידן וכיבוש אשדוד. בתום המלחמה שב לקיבוצו שובל, אליעזר חזר לעסוק האמנות, והפעם באמנות פלסטית. היה חבר באגודת הציירים והפסלים הישראלית. הציג בתערוכות קבוצתיות, ותערוכות יחיד וזכה לפרסים אחדים.

אליעזר היה איש ביטחון לאורך שנים ארוכות. ב-14 באוגוסט סיים קורס קצינים במילואים ושרת בדרגת סגן. הוא זכה לקבל אותות מלחמה רבים: אות על"ה, אות מלחמת הקוממיות, אות מבצע סיני, אות מלחמת ששת הימים ואות ההגנה. אליעזר שימש כמא"ז של שובל במשך שנים רבות.

בשנת 1968 עבר התקף לב. אליעזר לא נכנע ובמהרה שב לפעילות מלאה. עזר כנגדו הייתה בלומה, אשתו. אשר הכירה בקיבוץ. בלומה תמכה בו לאורך כל הדרך, ויחד הקימו את משפחתם. גידלו את אסנת ואוהד, והנכדים דניאל ואדם. בתקופת חייו בקיבוץ עבד בנגריה ונשא בנטל ריכוז הענף תקופה של שנים ארוכות, חלקן הגדול עת התמודד כבר עם מחלתו. בחודש יוני 1979 עבר ניתוח לב פתוח ואחר זמן קצר חזר לנהל את חייו הרגילים מבלי להאט את הקצב. בשנת 1986 עבר ניתוח לב פתוח נוסף, אשר ממנו לא התאושש, למרות שניסה, ובהצלחה, להסתיר את מצבו מכל מכריו.

אליעזר היה שלם עם עם חייו בקיבוץ. אדם פוליטי המאמין בדרכיו ועקרונותיו, אך יחד עם זאת, פתוח לרעיונות חדשים. בעל חוש הומור נדיר, ותמיד נכונה הייתה ברשותו בדיחה מתאימה לכל זמן ומצב. את אהבתו לקיבוץ ונופיו ביטא בציוריו.

ב-17 בפברואר שנת 1987, ברך את נכדיו בברכת לילה טוב, וכאשר רכן לנשקם, נפרד מאיתנו.

המידע נמסר על ידי הנכד אדם יהונתן, וכן נלקח מאתר יזכור של קיבוץ שובל.