לוחמת חרוסט צימבלר אילנה בלומה ז"ל

קורות חיים

אילנה חרוסט נולדה בעיר צ'נסטוחובה בפולין ב-18.8.29.

משפחתה מנתה 6 נפשות: הוריה - אביה אריה לייב פישל צימבלר ואמה שינדלה לבית דוידוביץ מהעיר רדומסק, אח ואחות גדולים - חיים-משה ופרניה, ואח קטן - יהודה. להוריה הייתה מאפייה. 

כשפרצה מלחמת העולם השנייה אילנה הייתה בת 10. אחיה ואחותה עלו על טרנספורט לעבודה בגרמניה, אבל בפועל נשלחו למותם בטרבלינקה.

במהלך המלחמה הוריה, אחיה הקטן והיא התגוררו בגטו בעיר צ'נסטוחובה. היא ואביה עבדו בעבודת כפייה במפעל לייצור נשק בשם האסאג.

בשלהי שנת 1942 נתפסו אמה ואחיה הקטן ונשלחו אל מותם בטרבלינקה. אביה חלה בשל חשיפה לאבקת שריפה במפעל הנשק ונשלח לטרבלינקה והיא נותרה לבדה.

לאחר סיום המלחמה הועברה לבית יתומים בגרמניה ואף הספיקה ללמוד שנה במסלול לימודי רפואה בבית ספר לאחיות.

לקראת העלייה לישראל הייתה במחנה עקורים פלדאפינג בגרמניה במסגרת תנועת הנוער השומר הצעיר.

בתחילת חודש פברואר 1947 הועברה למרסיי, צרפת, ועלתה על אוניית מעפילים בשם "המעפיל האלמוני", שיצאה מנמל סט בצרפת ב-3.2.47 כשעל סיפונה 794 חניכי תנועות הנוער. האונייה התגלתה ע"י הבריטים ונתפסה ב-15.2.47. הבריטים העבירו את המעפילים למחנה המעצר בקפריסין.

בין התאריכים 22.8.47-14.4.47 הייתה במחנה מספר 65 - מחנה חורף בקפריסין.

כששוחררה עלתה לישראל במסגרת "עליית הנוער" והועברה למחנה מעבר בעתלית וממנו לקיבוץ אילון-שריד שם שהתה בתאריכים 20.6.48-30.9.47 ועברה הכשרה לקראת הגיוס.

מאחר שהספיקה ללמוד שנה בבית ספר לאחיות בגרמניה שובצה אילנה לאחר גיוסה ב-14.9.48 כחובשת קרבית בגדוד השמיני של חטיבת הנגב (חטיבה 12). בתפקיד זה השתתפה בליווי שיירות ובקרבות החטיבה לכיבוש הנגב, במבצע חורב ובמבצע עובדה, עד ששוחררה משירות צבאי ב-30.9.49.

במסגרת שירות המילואים שימשה חובשת בפלוגת חיל רפואה בחטיבה 4, עד שחרורה מהשירות ב-31.3.51. 

לאחר השחרור עבדה כאחות בבית חולים לילדים שהוקם במחנות העולים בבית ליד.

בשנת 1950 נישאה. בספטמבר 1951 נולדה בתה הבכורה יפה'לה. הבת נפטרה בדצמבר 1954 לאחר שלא התעוררה מניתוח שקדים.

נישואי אילנה נמשכו עד שנת 1963 במהלכם נולדו לה 2 ילדים; בשנת 1963 התגרשה.

באותם שנים עבדה כאחות וכמדריכה טיפולית בבית אברהמס - מוסד לילדים נכי פוליו בתל אביב.

בשנת 1966 נישאה בשנית. מנישואים אלה נולדו לה 2 ילדים נוספים.

בשנת 1972 עברה לגור בעיר חולון, והפכה לפעילה חברתית לקידום העיר ושכונת מגוריה; היא למדה וסיימה לימודי תעודה לניהול מרכז יום לקשיש וניהלה עד צאתה לפנסיה את מועדון הקשישים הראשון שהוקם בעיר חולון.

גם לאחר שיצאה לפנסיה המשיכה בפעילותה הן בוועד השכונתי והן בוועד העירוני של עיריית חולון, לקידום ולשיפור איכות החיים בעיר ובשכונת מגוריה.

אילנה חרוסט נפטרה ב-6.5.22 והותירה אחריה 4 ילדים ו-9 נכדים.

את הפרטים מסרה בתה, אורה גנות, ב-1.1.23.