טוראי סרני דניאל ז"ל

קורות חיים

אסון מעגן -ביולי 1954 נערכה בקיבוץ מעגן שלחוף הכינרת עצרת במלאת עשור שנים להירצחם של הצנחנים שנשלחו לעזרת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, ביניהם גם אנצו סרני. מטוס פייפר שהביא את ברכת הנשיא צלל לתוך הקהל והרג 17 בני אדם, ביניהם בני גבעת ברנר עפרה (קטרון) ודניאל סרני שנישאו שנה קודם.

דברים שנאמרו לזכרם:
מיכה אבני: מי פילל, מי העלה בדמיונו, כי הנה יראה אלינו צמד השמות הזה מתוך מסגרת שחורה?
שוחרי חיים, צעירים ותוססים - כך ראינום תמיד. היה בהם משהו יותר מאהבת חיים רגילה. מידת חיוניות היה בהם, למצות את כל שהחיים מעניקים למי שידע לחיותם בשלמות ובמלוא הערך.
עפרה - היה משהו אצילי בישותה, בהופעתה. ידעה לקשור יחסי רעות עם כל מקורביה, עם כל הבא במחיצתה. התה מחוננת בחוש דק ועדין, וידעה להבין לנפשו של כל אחד, להבין ולעזור. חוש זה, הוא שעמד לה בעבודתה בין ילדים ונערים, בשכונות ובפרברים, שהביאתם להכשרות צעירות בקיבוץ. באיזו חרדה התייחסה לכל נער ונערה, באיזה אומץ שאינו יודע ליאות היה מחזרת על פתחי בתיהם של הנערים, בשכונה הקשוחה והנזעמת, המכבידה והמתנכרת.. וכל כך הרבה רצינות ואחריות השקיעה בעבודתה זו. עפרה הייתה התלמידה המצטיינת בכיתה. והוא הדין - בעבודה ובחברה. 
ודניאל - שבעיניו הנוצצות השתובב תמיד זיק של תסיסה של חיוניות, כמעט של חוצפה. וכן במבע פניו ובשריריות גופו, שאמרו העזה, דריכות. בלהט בלתי רגיל חי דניאל את חייו, תמיד בפעילות, מבריק בפקחותו, בעל תגובה מהירה כבזק, שכל חריף, וחוש התמצאות מיוחד במינו. כך התפרץ גם למלחמת השחרור, ללא נטילת רשות, ללא בירור יצא עם עוד שניים מחבריו לפלמ"ח. המשק נסער, נקראה אסיפת חברים - והיא אישרה את יציאתם, בלוויית ברכה לדרך. זריזותו וחוש ההתמצאות שינחן בו, עשוהו לוחם אמיץ ויעיל, השתתף בקרבות רבים. תמיד התנדב למבצעים מיוחדים, ובאחד הקרבות אף נפצע. חזר למשק והחל נכנס לעולה של עבודה. תחילה עבד על בולדוזר ואחר כך נכנס לפלחה. היה אחראי על מכונות חקלאיות וביצע תפקיד זה במסירות וכשרון רב. 
בשנים האחרונות נהגו להזכיר את שניהם בנשימה אחת. אהבתם הפשוטה והגלויה צודדה את העין. תמיד היו מופיעים ביחד, ועל פניהם נהרה – חיוך של אושר. לפני כשנה באו בברית הנישואין. נוספה משפחה צעירה, ראשונה בגבעת ברנר ששני בני הזוג נולדו וגדלו בה. משפחה צעירה, בית חדש בישראל, שהבטיח כה הרבה...  והנה קצר המוות את קציר הדמים. גדע חיי חברים וקשישים. מטובי הארץ ומבוניה, ובתוכם חיים צעירים ושוקקים של זוג צעירים אלה אשר ניצב רק על מפתנם של חיים משותפים. נאהבים שגם במותם לא נפרדו.

הדברים באדיבות אתר "סיפורי גבעת ברנר". 

דניאל נולד בגבעת ברנר להוריו עדה ואנצו-חיים סרני בשנת 1930. בשנת 1948 ברח יחד עם חבריו והתגייס לפלמ"ח. הוא שרת בגדוד הרביעי של חטיבת הראל ונלחם בקרבות של ירושלים. דניאל ורעייתו עפרה ניספו באסון מעגן ב-17 ביולי שנת 1954.