גרנות דוקרביץ' שמחה ז"ל

קורות חיים

שמחה דוקרביץ' גרנות נולד בעיירה דבינסק בלטביה, להוריו הניה ומנחם-מנדל , בתאריך 27.5.1923.
" ... ביתנו היה בית יהודי מסורתי, אך פתוח לזרמים שונים ...היינו ארבעה ילדים בבית וכל אחד מאיתנו השתייך לתנועה אחרת. סבי וסבתי מצד אמי גרו איתנו ובזכותם שררה בבית אווירה יהודית מסורתית שנתנה לנו. הילדים את כל החום והיפה ביהדות, ללא קנאות מיותרת... 

אמי הניה הייתה צעירה מאבי ב-13 שנה. היא הייתה אשה יפהפיה, אהבה אופרות, ניגנה בפסנתר והייתה משכילה ותרבותית מאוד.היא התחנכה על התרבות הרוסית וכל חייה היתה שטופה בקריאת ספרים, היא אהבה תיאטרון וחיי תרבות היו משאת נפשה. יחד עם זה - לא מנעה עצמה מפעולות למען הזולת - עזרה ליתומים, לכלות עניות ולכל מי שזקוק לעזרה..."
"...בגמר בית הספר היסודי נרשמתי לבית הספר "אורט" לשלוש שנות לימוד מכניקה. בשנת 1939, לאחר גמר בית הספר המקצועי בגיל 16 נסעתי לריגה כדי למצוא עבודה. ב-1940 החלו הרוסים לכבוש את לטביה ליטא ואסטוניה, אבא אבד את עבודתו הגעתי לרוסיה ונשארתי שם עד שנת 1945 בעבודה במפעל למוצרים צבאיים...מההורים שלנו לא שמענו והיו לנו נבואות שחורות על גורלם... " 

משם עבר שמחה לביאליסטוק בפולין, שם הצטרף לקבוצה מתנועת "גורדוניה", בעזרת אנשי "הבריחה" -יוצאי הבריגדה שאספו יהודים פליטי מלחמה כדי להביאם לארץ ישראל. המסע לארץישראל שהתחיל בביאליסטוק, לגבול הצ'כי ,דרך האלפים לאיטליה למחנה הכנה לפני העלייה לארץ. אנשי "גורדוניה" העבירו אותם לעיר בארי, שם חיכו לאניה "מורדי הגטאות" שלושה חדשים.
ב-13 במאי 1947 הפליגה  האנייה שבמקור נועדה להכיל 500 איש, כשעל סיפונה 1457 מעפילים. לאחר 12 ימי הפלגה הגיעו לחיפה ונעצרו על ידי הבריטים, הועברו לאניות גירוש לקפריסין..."
שמחה בקפריסין התנדב להתגייס לפלמ"ח. מקפריסין חולץ דרך מנהרות שחפרו שורות המגינים, לספינת דייג ששיגר "המוסד", בפיקודו של איש הפל-ים דוד מימון. בסוף אפריל 1948 הגיע לארץ לחיפה ומשם למחנה "יונה" ליד כפר יונה.

"...התנדבתי לפלמח וגוייסתי לחטיבת הנגב. במחנה קיבלתי פנקס חייל עם מספר צבאי...אחרי שעברתי שבעה מדורי גיהנום עד שהגעתי למעמד הזה, רציתי להוכיח ולנקום על משפחתי שנהרגה בידי הנאצים. "...במחנה יונה עברנו אימונים במשך כ-3 חודשים. לאחר מכן שלחו אותנו לאזור הקרבות למשטרת עירק סואידן ליד נגבה. ממחנה האימונים יצאנו ישירות לשדה הקרב. התאקלמתי מצויין בפלמח והייתי מרוצה מאוד. היחס החברי וההתנהגות היו למופת." בקרב על עירק על מנשיה עם המצרים נפצע בכל גופו "...הייתי בר מזל שנשארתי בחיים. רבים מן העולים החדשים שהיו איתי נפלו בקרבות האלה ואיש אינו יודע אפילו את שמם".

ב-17.1.1950 נישא לרבקה גרניק, הם הקימו בית ונולדו ילדיהם אסתר ומנחם.

שמחה דוקרביץ' גרנות נפטר ב-18.3.2009.

הפרטים לקוחים מספרו של שמחה דוקרביץ' "ואף על פי כן - חיה אחיה!-קורותי כנרדף שניצח"